민수기 7:18의 미드라쉬

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל וגו' (במדבר ז, יח), לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ הִקְרִיב, לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת, נָזַף בּוֹ משֶׁה וְאָמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לִי הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, הִקְרִיבוֹ משֶׁה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּחִלָּה, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁזָּכָה בַּעֲצַת נְשִׂיאִים הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁזָּכָה בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְנֶאֱמַר (שופטים ה, טו): וְשָׂרַי בְּיִשָֹּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וגו'. וְכֵן הַכָּתוּב מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד): לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, לא): וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ וגו', (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, וְאוֹמֵר (דברים לג, יח): וְיִשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, יט): הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה הוֹסִיף הִקְרִב, וְחָסֵר יו"ד, אֶלָּא כְּנֶגֶד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף הִקְרִב חָסֵר יו"ד, וְהֶעֱמִיד הַתֵּבָה עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיְתָה פָּרָה צְרִיכָה: אֲדֻמָּה, תְּמִימָה, בְּלֹא מוּם, בְּלֹא נְשִׂיאוּת עֹל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יט, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וגו'. (במדבר ז, יט): קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, בָּא נְשִׂיא יִשָֹּׂשׂכָר וְהִקְרִיב עַל שֵׁם הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וגו', מַהוּ לַעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקָּרָסִין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, בְּאֵיזֶה יוֹם יַעֲשׂוּ מוֹעֲדִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִיד, (דברי הימים א יב, לג): וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִיהֶם, וְאוֹמֵר (בראשית מט, טו): וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שֶׁהָיוּ סוֹבְלִים עֹל תּוֹרָה. (בראשית מט, טו): וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה טוֹעֶה בַּהֲלָכָה הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְשֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר וְהֵם מְבָאֲרִים אוֹתָהּ לָהֶם. קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּאָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה, כט): וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו, וּתְנֵינַן קְעָרֹתָיו אֵלּוּ דְפוּסִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּסִים. (במדבר ז, יט): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּשְׁמוֹנִים מִן מִשְׁנָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּמ"ם מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וכו' וּמְסַיֶּמֶת בְּמ"ם (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, מ"ם אַרְבָּעִים וּמ"ם אַרְבָּעִים, הֲרֵי שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים שֶׁעוֹלִים מִנְיָנָם שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאשֵׁי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה חֶשְׁבּוֹן רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת הֵן עוֹלִים שְׁמוֹנִים, צֵא וַחֲשֹׁב מ' מִן מֵאֵימָתַי שֶׁל סֵדֶר זְרָעִים, י' מִן יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁל סֵדֶר מוֹעֵד, ח' מִן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים מִן סֵדֶר נָשִׁים, א' מִן אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין מִן סֵדֶר יְשׁוּעוֹת, כ' מִן כָּל הַזְּבָחִים מִן סֵדֶר קָדָשִׁים, א' מִן אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מִן סֵדֶר טַהֲרוֹת, הֲרֵי שְׁמוֹנִים. מִכָּאן שֶׁעוֹלִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְמִנְיַן מֵאָה וְאַרְבָּעָה, וְנִתְּנָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד משֶׁה שֶׁנִּתְּנָהּ תּוֹרָה עַל יָדוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַקְּעָרָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים.

ותלד [ליעקב] בן חמישי. חמישי הוא ליעקב מלאה, אבל תשיעי הוא לשבטים, והוא הקריב שני למלך בנשיאים, דכתיב ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר (במדבר ז יח). ולמה מפני שהיה בן תורה, שנאמר מבני יששכר יודעי בינה לעתים (דה"א יב לג), מהו לעתים לעבורא. (ראשי) [ראשיהם] מאתים וכל אחיהם על פיהם (שם), אחיהם ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימין הלכה על פיהם, והוא משיבן הלכה למשה מסיני, וכל השבח הזה ליששכר מזבולון שהי' עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל ליששכר, שנאמר זבולון לחוף ימים ישכון (בראשית מט יג), וכתיב שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (דברים לג יח), בשכר זה הקדים מחוקק זבולון ליששכר לברכה:

ביום השני הקריב נתנאל וגו'. ולמה נשתנה נתנאל שכתוב בו הקריב, מה שאין כתיב בשאר נשיאים, לפי שאחר שהקריב נחשון בא אליצור בן שדיאור נשיא ראובן ובקש להקריב, אמר שאני בכור, ואני ראוי להקריב קודם שאר השבטים, אמר לו משה רבינו מפי הקב"ה נאמר לי שלא יקריבו אלא בענין דגלים, לכך נאמר בו [הקריב], שהקריבו משה בעל כרחן של אחרים. של כל השבטים כתיב לבני ראובן לבני שמעון, וכאן כתיב נשיא יששכר, שבשאר שבטים היה בשבטים גדולים כמותם, ואותם נשיאים לא היו נישאים לכולם, אבל נתנאל לא היה בשבטו כמותו, לכך נאמר נשיא יששכר: