시편 116:16의 미드라쉬

וְעֶבֶד זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' (דברים לד, ה). וְשִׁפְחָה, זוֹ רוּת שֶׁעָתִיד דָּוִד לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְכָתוּב עָלָיו, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ (תהלים קטז, טז), בֶּן אוֹתָהּ שֶׁהִנִּיחָה לִהְיוֹת גְּבֶרֶת וּמַלְכָּה, לָבֹא וְלַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

דרש רבא מאי דכתיב (תהלים קטז טז) פתחת למוסרי. אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע ב׳ מוסרות שהיו עלי פתחת, רות המואביה ונעמה העמונית. דרש רבא מ״ד (שם מ ו) רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, אלי לא נאמר אלא אלינו, מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד וא״ל עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו. דרש רבא מ״ד (שם מ ח) אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגלת ספר כתוב עלי התם כתיב (בראשית יט יג) הנמצאות הכא כתיב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי וגו׳:

לט דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים קט״ז:ט״ז) "פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי"? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שְׁנֵי מוֹסֵרוֹת שֶׁהָיוּ עָלַי, פִּתַּחְתָּם: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שם מ) "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי, נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ". 'אֵלַי' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'אֵלֵינוּ', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה רְחַבְעָם יוֹשֵׁב בְּחֵיקוֹ שֶׁל דָּוִד, אָמַר לֵיהּ: עָלַי וְעָלֶיךָ נֶאֶמְרוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי"? אָמַר דָּוִד: אֲנִי אָמַרְתִּי 'עַתָּה בָאתִי', וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁבִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי. הָתָם כְּתִיב: (בראשית יט) 'הַנִּמְצָאֹת', הָכָא כְתִיב: (תהלים פט) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו".