시편 13:2의 미드라쉬

עד אנה ה' תשכחני נצח (תהלים יג ב), בבבל,
עד אנה תסתיר את פניך ממני (שם), במדי,
עד אנה אשית עצות בנפשי (שם שם ג), ביון,
עד אנה ירום אויבי עלי (שם שם), באדום,

פס'. ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה וגו'. כאדם הנלאה מחבירו. ועד אנה לא יאמינו בי. כנגד עד אנה ועד אנה עד מתי לעדה הרעה. ועד אנה מאנתם בפרשת ויהי בשלח הרי ארבעה לארבעה דגלים. וכנגדם אמר דוד שיהו ישראל צועקים בגלות (תהילים י״ג:ב׳-ג׳) עד אנה ה' תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני. עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום אויבי עלי. בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. אשר לא עשיתי בכל גוי. ד״א אשר עשיתי בקרבו ידעתי מה היה בדעתם ומה הם שואלים ומביא להם:

וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: נָתְנָה עָלַי בְקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ (ירמיה יב, ח), אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִלְקוֹת בְּשׂוֹנְאִים. וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר אָמַר יְשַׁעְיָה, בְּיוֹם נִטְעֵךָ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךָ תַּפְרִיחִי (ישעיה יז, יא), בַּיּוֹם שֶׁאָמַר לִיטַע אֶתְכֶם בָּאָרֶץ, עֲשִׂיתֶם סִיגִים. וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, עַד שֶׁלֹּא בָא הַשָּׁרָב, פָּרַחְתְּ. נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה (שם), בַּיּוֹם שֶׁאָמַרְתִּי לִתֵּן לָכֶם נַחֲלַת אֲבוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם. וּכְאֵב אָנוּשׁ (שם), זוֹ הַפֻּרְעָנִיּוּת שֶׁנְּטַלְתֶּם יְרֻשָּׁה לְדוֹרוֹת, שֶׁבָּכוּ הָעֵדָה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בָּאָב, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם לְפָנַי, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם לַיְלָה זוֹ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְזְרָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתֶּחְרַב, וְעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגְלוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת (תהלים קו, כו-כז), נְשִׂיאוּת יָד כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת קוֹל. וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת. לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָלָה אָדָם אֶחָד לַבִּימָה שֶׁלּוֹ לָדוּן, הוֹצִיא דָּבָר אֶחָד מִפִּיו בְּמַה שֶּׁחִיֵּב אֶת עַצְמוֹ. הֵנִיחַ הַמֶּלֶךְ הָאלוֹגִין וְחִיְּבוֹ מִפִּיו, וְאָמַר לֵיהּ: בַּדִּין שֶׁהוֹצֵאתָ מִפִּיךָ, בּוֹ אֲנִי דָּנְךָ, וְהֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִּגְרֵיכֶם וְגוֹ'. חַי אֲנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי. הִתְחִילוּ לוֹמַר, וְלָמָּה ה' מֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה, וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְגוֹ', אַךְ בַּה' וְגוֹ'. אָמְרוּ לָהֶם, אֵין אַתֶּם נֶאֱמָנִים עָלֵינוּ. אַחֵינוּ חוֹשְׁשִׁין בָּנוּ יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָנָה אֲנַחְנוּ עוֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ וְגוֹ' (דברים א, כח). וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגֹּם וְגוֹ'. וּמִי הֵם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּכְבוֹד ה' נִרְאָה, מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים וְהֶעָנָן מְקַבְּלָן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנָאֲצוּנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִּי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁתֵּי צְוָחוֹת שֶׁצָּוַחְתִּי מִפְּנֵיהֶם. חַיֵּיכֶם, שֶׁסּוֹפְכֶם לִצְוֹחַ בְּשִׁעְבּוּד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד אָנָה ה' תִּשְׁכְּחֵנִי נֶצַח, עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי וְגוֹ', עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי (תהלים יג, ב-ג). צָוַחְתִּי, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ, וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְגוֹ' (שם ו, ד).