시편 25:2의 미드라쉬

וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה עוד רעדה ורעשה ואמרה לפני בוראה, רבון העולמים, אין לי כח לזון צאנו של אדם, אמר לה הב"ה אני ואתה נזון צאנו של אדם, וחצו בין שניהם, הלילה של הב"ה והיום לארץ, מה עשה הב"ה ברא שנת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוח לו, שנ' ישנתי אז ינוח לי, והב"ה סומך עם הארץ ומשקה אותה והיא נותנת פירותיה מזון לכל הבריות, אבל מזונותיו של אדם הראשון בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.

דבר אחר אלקי בך בטחתי. מעשה בקיסטון אחד והיה שם אדם גדול והיה לו שם במדינה. והיה שם אדם אחר והיו שומרי המדינה עוברין ומצאו אכסנאי אחד ותפסוהו ואמר אל תכוני כי בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. בבקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש. אמר לו המלך בני מכיר אתה אותי. אמר לו לאו. ואם כן היאך אתה בן ביתי. אמר לו בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי. שאלמלא לא אמרתי כן היו מכים אותי. אמר להם הואיל ובטח בי הניחו לו. וכן דוד אומר אלקי בך בטחתי. ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. ולא אני בלבד אלא גם כל קויך לא יבושו: