시편 78:45의 미드라쉬

‎אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּטַּקְסִין שֶׁל מְלָכִים הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּכּוֹת. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁמְּדִינָה מוֹרֶדֶת עָלָיו, מְשַׁלֵּחַ עָלֶיהָ לִגְיוֹנוֹת וּמַקִּיפִים אוֹתָהּ. בַּתְּחִלָּה סוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם. חָזְרוּ, מוּטָב, וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם קְלָאנִים. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, יוֹרֶה בָּהֶם חִצִּים. חָזְרוּ, הֲרֵי מוּטָב. וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם בַּרְבָּרִיִּים. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מֵבִיא עֲלֵיהֶם דּוֹרְמַסְיוֹת. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, זוֹרֵק בָּהֶם נֵפְט. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶן אַבְנֵי בְּלִסְטְרָאוֹת. חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מְגָרֶה בָּהֶן אֻכְלוֹסִין הַרְבֵּה. חָזְרוּ, יָפֶה. וְאִם לָאו, אוֹסֵר אוֹתָן בְּבֵית הָאֲסוּרִין. חָזְרוּ, יָפֶה. וְאִם לָאו, הוֹרֵג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עַל הַמִּצְרִים כַּטַּקְסִין שֶׁל מְלָכִים. בַּתְּחִלָּה סָכַר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם (תהלים עח, מד). לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם קְלָאנִים, אֵלּוּ צְפַרְדְּעִים. רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִרְקוּרָן הָיָה קָשֶׁה לָהֶם מֵהַשְׁחָתָתָם. לֹא חָזְרוּ, יָרָה עֲלֵיהֶם חִצִּים, אֵלּוּ הַכִּנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, הָיוּ נִכְנָסִים בְּגוּפָם שֶׁל מִצְרִים כְּחִצִּים. לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶן בַּרְבָּרִיִּים, זֶה עָרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב (תהלים עח, מה). לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם דּוֹרְמַסְיוֹת, זֶה הַדֶּבֶר וְהָרַג אֶת מִקְנֵיהֶם. לֹא חָזְרוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם נֵפְטְ, זֶה הַשְּׁחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעוֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם. לֹא חָזְרוּ, הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי בְּלִסְטְרָאוֹת, זֶה הַבָּרָד. לֹא חָזְרוּ, גִּירָה בָּהֶן אֻכְלוֹסִין הַרְבֵּה, זֶה אַרְבֶּה. לֹא חָזְרוּ, חֲבָשָׁן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, זֶה חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה. לֹא חָזְרוּ, הָרַג גְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר.

נטה (את) ידך על השמים (שמות י כא). בטכסיס [מלך] בשר ודם הביא הקדוש ב"ה עליהם את המכות, מלך בשר ודם כיון שהמדינה מורדת עליו, מה עושה משלח לגיונות, והן מקיפין עליה, בתחילה הוא (שובר) [סוכר] אמת המים שלהם, אם חוזרין מוטב, ואם לאו הוא מביא עליהם קלנים, [ואם חוזרין מוטב, ואם לאו יורה בהן חצים, אם חוזרין מוטב, ואם לאו מביא עליהם, לגיונות, אם חוזרין מוטב, ואם לאו מביא עליהם דורמסיות], אם חוזרין מוטב, ואם לאו זורק בהם נפט, אם חוזרין מוטב, ואם לאו משליך בהם, אבני בליסטרא, ואם חוזרין מוטב, ואם לאו מגרה בהן (לגיונות ו) אוכלסין הרבה, אם חוזרין בהם מוטב, ואם לאו אוסר אותן בבית האסורין, אם חוזרין מוטב, ואם לאו הורג את הגדולים שבהם, כך הקב"ה בא על המצרים בטכסיס של מלכים, בתחילה (שבר) [סכר] אמת המים שלהן, שנאמר ויהפך לדן יאוריהם ונוזליהם בל ישתיון (תהלים עח מד), ולא חזרו הביא עליהם קלנים, אלו הצפרדעים, שנאמר על דבר הצפרדעים וגו' (שמות ח ח), ולא חזרו הביא עליהם את החצים, אלו הכנים, שנאמר ותהי הכנם [באדם ובבהמה] (שם שם יג), שהיתה נכנסת בגופו של מצרי כחץ הזה, [ולא חזרו הביא עליהן לגיונות זה ערוב שנאמר ישלח (בם) [בהם] ערוב ויאכלם (תהלים עח מה), ולא חזרו הביא עליהם דורמסיות, זה הדבר], ולא חזרו זרק בהן נפט זה השחין, ולא חזרו השליך בהן אבני בליסטרא, זה הברד, ולא חזרו ואחר כך, גירה בהן אוכלוסין הרבה, זה הארבה, ואחר כך נתנם בבית האסורים [זה החשך] שנאמר וימש חשך וגו' (שמות י כא), ולא חזרו והרג כל הגדולים שבהן, שנאמר וה' הכה כל בכור (שם יב כט).

וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, וּבוֹ הִתְחִילָה הַמַּכָּה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְכָה, וְאַחַר כָךְ וּבְעַמְּךָ, וְאַחַר כָּךְ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ. אָמַר רַבִּי אַחָא וּבְכָה רְאָיָה שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה מַיִם וְטִפָּה אַחַת יוֹרֶדֶת עַל לִבּוֹ וְנַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ וְנִבְקַעַת שָׁם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם עָפָר וְהָיָה טִפָּה שֶׁל מַיִם בּוֹ הָיָה נַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ. חִזְקִיָּה בְּרַבִּי אָמַר אִם כַּשִּׁיטָה הַזּוֹ לֹא לָקוּ בָּתֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין בְּשַׁיִשׁ וּבִפְסִיפַס, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַצְּפַרְדֵּעַ עוֹלָה מִן הַתְּהוֹם וְאוֹמֶרֶת לַשַּׁיִשׁ עֲשֵׂה לִי מָקוֹם שֶׁאֶעֱלֶה וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאִי, וְהָיָה נִבְקַע הַשַּׁיִשׁ וְעוֹלָה וְנוֹטֶלֶת בֵּית הַסְּתָרִים שֶׁלָּהֶם וּמְסָרְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מה): וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, כה): כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם.