시편 99:4의 미드라쉬
וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃
왕의 능력은 공의를 사랑하는 것이라 주께서 공평을 견고히 세우시고 야곱 중에서 공과 의를 행하시나이다
מדרש תנחומא
וְאֵלֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ (תהלים צט, ד). כָּל הָעֹז וְהַשֶּׁבַח וְהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הוּא מִשְׁפָּט אָהֵב. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִי שֶׁהוּא בַּעַל זְרוֹעַ אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, אֶלָּא מַעֲבִיר עַל הַמִּשְׁפָּט, חוֹמֵס וְגוֹזֵל, וּמַעֲבִיר עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְנוֹשֵׂא פָּנִים לִפְנֵי אוֹהֲבָיו וּקְרוֹבָיו, וְעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין לְשׂוֹנְאָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּבָרָיו אֶלָּא בְּמִשְׁפָּט. הֱוֵי, וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תנחומא בובר
ואלה המשפטים וגו' (שמות כא א). זש"ה ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד), כל העוז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' (דה"א כט י), עוז של מלך מלכי המלכים הקב"ה, את מוצא מי שהוא בעל זרוע אינו עושה דבריו במשפט, אבל מעבר על המשפט, אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב משפט, אתה כוננת מישרים (תהלים שם), אמר ר' אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך, והיו שונאין זה את זה, רבץ לו חמורו של אחד מהם, ראה אותו חבירו, ועבר, משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך [וגו' עזב תעזב עמו] (שמות כג ה), מיד חזר וטען עמו, התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבו ולא הייתי יודע, נכנסו להם לפונדוק ואכלו ושתו, מי גרם להם שעשו שלום, על ידי שהביט זה בתורה, אתה כוננת מישרים וגו', איזה זה, זה משפט.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תנחומא
מַהוּ אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים? אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: שְׁנֵי חַמָּרִים מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ שׂוֹנְאִין זֶה לָזֶה. רָבַץ לְאַחַד מֵהֶן חֲמוֹרוֹ. חֲבֵרוֹ עוֹבֵר וְרוֹאֵהוּ שֶׁרָבַץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, אָמַר, לֹא כְּתִיב בַּתּוֹרָה כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ וְגוֹ' עָזֹב תַּעֲזֹב (שמות כג, ה). מֶה עָשָׂה? חָזַר וְטָעַן וּמְלַוֵּהוּ. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ, עֲזֹב קִמְעָא מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, עֲרֹק מִכָּאן, עַד שֶׁיִּטְעֹן עִמּוֹ, נִמְצְאוּ עוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: לֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי. רְאֵה הֵיאַךְ רִחֵם עָלַי כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי וְאֶת חֲמוֹרִי בְּדֹחַק. מִתּוֹךְ כָּךְ, נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאָהֲבוּ זֶה לָזֶה. הֱוֵי, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy