יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
미련한 자를 낳는 자는 근심을 당하나니 미련한 자의 아비는 낙이 없느니라
מעלות המדות
דעו בני כי מידת הסכלות גרועה מאד ואין בכל המידות מידה גרועה הימינה, מפני שמגנה את עצמו, ומגנה את אביו ואת אמו. מגנה את עצמו שנקרא כסיל, כענין שנאמר (משלי יח, ב) לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו, ואומר (משלי כז, כב) אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי, לא תסור מעליו אולתו. וכן הוא אומר (משלי יט, ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. ומגנה את אביו ואת אמו כענין שנאמר (משלי יז, כה) כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו, ואומר (משלי יז, כא) ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל.