창세기 6:16의 Musar

כבר אמרתי האדם כולל כל ההשתלשלות, אבל מי שהוא כקוף בפני אדם אין כוחו אלא בעולם הזה, ואח"כ בגלגלים שם ביתו ממש, כי צבא השמים חלק ה' לאומות ושרשו הוא בשר של מערכת שלו ותחתיו הקליפות והרוחות והשדין אשר משם רוח החיוני שלו, ומשם הם הכשפים אשר היו במצרים. והנה לכל אלה יש מדה וגבול, אבל לישראל עם קדוש הדבקים ביהו"ה אלהים, דביקת הזה הוא נצחיי אין לו סוף ותכלית, על כן בא המדה באמה אמה והיא אמת הבנין, כי לכולם יש מדה והמדה כלתה לאמה שהיא בת ו' טפחים. כיצד, גופו היה אמה, כי גופו הוא נגד עולם הזה כמו שכתבתי. הנה עולם הזה פוחת והולך עד אמה, הנה הוא מהלך ת"ק שנה, דהיינו כל יום ויום י' פרסאות, לכל פרסה ד' מילין, וכל מיל אלפים אמה, והאמה הוא פסיעה של אדם. וכמו שיש לאמה ששה טפחים, כן העולם ששת ימי המעשה, וששת אלפים יעמוד (ע"ז ט, א):

זהו רמז לו הש"י בבנין התיבה שיהיה מגדול ועליות זו על גבי זו, דהיינו ההתעוררות מלמטה למעלה עד רום המעלה. ובזה יעשה צוהר לתיבה ותאיר התיבה שהוא מגדול עוז מגדול ישועות מלכו. אבל רמז לו הקב"ה על בחינת מגדיל אם לא יהיה התעוררות מלמטה למעלה רק מלמעלה למטה. וזהו רמז וסוד (בראשית ו, טז) ופתח התיבה בצדה תשים, כי תיבה זו רומזת על תיבת מגדול, כי תיבה פירושה ג"כ מלה, והפתח בצד התיבה הרומזת למגדיל ירמוז למגדול, שבצד תיבת מגדיל יש פת"ח תחת המ"ם וכדפרישית, ונגד אלו העניינים היה דוד לפעמים מגדיל ולפעמים מגדול: