레위기 25:18의 Musar

אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים (משלי כג), יזהיר שלמה ע"ה בכתוב הזה על מדת החנופה כדי להמאיס אותה בעיני הבריות כי מי שהוא חנף מחריב את כל העולם כולו, ובעון החנופה התבואה מתמעטת בעולם והוא שדרשו ז"ל (ישעיהו כ״ד:ד׳-ה׳) והארץ חנפה תחת יושביה, אמר רבי יצחק את סבר מחנפא לה והיא מחנפא לך מראה לך קמה ואין מראה לך ערימה, למה כי עברו תורות עברו שתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, חלפו חק חלפו חקן של מעשרות, הפרו ברית עולם הפרו בריתן של אבות, ולפי פשוטו כי עברו תורות תורות התלויות בארץ כגון לקט שכחה ופאה שמיטין ויובלות, חלפו חק שמטת הארץ שכתוב בה (ויקרא כ״ה:י״ח) ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו, וידוע כי החנף קשה יותר מן העובד כו"ם בארבע ענינים, האחד כי עובד כו"ם אינו נזהר ע"י נביא שיברר אצלו הפסד מחשבתו באותות ובמופתים אבל המחניף בתורת השם יתעלה יש עליו טענה במה שקיבל עליו מן המצוה בעבודת השם יתעלה והאזהרה מעבוד זולתו. השני כי עובד כו"ם הוא עובד מי שאינו ממרה אותו אבל החונף עובד אף למי שממרה אותו. והשלישי כי עובד כוכבים ומזלות הע"ז ההוא לבדו הוא הנעבד שלו והחנף הוא עובד לכל הבריות ואין תכלית לנעבדים שלו. והרביעית כי עובד כו"ם אין עניינו נסתר מבני אדם והם נשמרים ממנו מפני פרסום כפרנותו בשם ית' אבל החנף אין כפרנותו נראה ואין בני אדם נשמרים ממנו והם בוטחים בו ויתכן לו להזיקם מה שלא יתכן לזולתו:

נחזור למאמר מדת הדין, ומה שאמר ולא עוד אלא שהן הפוכות, רומז צדיקים מהפכין כו' כדפירשתי. וזהו (ויקרא כה, יח) וישבתם על הארץ לבטח, הוא זיכוך החומר דהיינו הארץ לבטח בשביל הבטח, כמו שפירשתי ונהנין מזיו שכינה שנהנין בשביל זיו השכינה, ולא די בזה רק וישבתם לבטח בארצכם, עם ארצכם, דהיינו החומר ישוב רוחני, ומלאה הארץ דעה (ויקרא יט, כט), על כן יש רמזים בפרשת בהר על קדושת הארץ שהוא החומר, ופרשת בחקותי על העתיד. ועץ השדה יתן פריו (ויקרא כו, ד), עתידים אילני סרק כו' (כתובות קיב, ב), הסוד החומר ישוב לשכל: