민수기 18:17의 Parshanut
אַ֣ךְ בְּֽכוֹר־שׁ֡וֹר אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
오직 소의 처음 난 것이나 양의 처음 난 것이나 염소의 처음 난 것은 속하지 말지니 그것들은 거룩한즉 그 피는 단에 뿌리고 그 기름은 불살라 여호와께 향기로운 화제로 드릴 것이며
משך חכמה
ואת דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר כו'. בכל מקום דכתוב הקטרה כתוב על המזבח, לבד כאן. נראה, דרבוי הקרבנות במנין מרובה אין רק בבכורות דכל ארץ ישראל, דהמה רבים מאד, וכן המעשר והפסח, שלא הוזכר בהן הקטרת חלביו, רק כאן מובשרם, כדדריש בספרי ובר"פ ב"ש, ויתכן ברבוי מופלג כזה שלא יהא מקום במזבח להקטיר כל החלבים, על זה מצאנו לר"י, דקדש שלמה הרצפה של עזרה להקטיר עליה אף שלא על המזבח, רק בדמים מודה ר"י, דאין זורקין רק על המזבח, וכדאמרו בזבחים דף ס' יעו"ש, לכן גבי זריקה כתוב על המזבח ובהקטרה לא כתוב על המזבח. ומזה דריש שלמה לקדש תוך החצר. ודו"ק. ולכן גם בשחוטי חוץ לא כתב בהקטרה מזבח. עיי"ש.
Ask RabbiBookmarkShareCopy