신명기 32:43의 Parshanut
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ (פ)
너희 열방은 주의 백성과 즐거워하라 주께서 그 종들의 피를 갚으사 그 대적에게 보수하시고 자기 땅과 백성을 위하여 속죄하시리로다
משך חכמה
כי דם עבדיו יקום כו'. בספרי מנין אתה אומר שהריגתן של ישראל כפרה הוא לישראל שנאמר מזמור לאסף אלודים באו גוים בנחלתך שפכו דמם כמים כו' אל תזכר לנו עונות ראשונים כו'. עפ"ז יבואר הפסוק שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר, דאיתא בסנהדרין דף מ"ז הרוגי ב"ד כיון דבדין קא מקטלי כו' תדע דתנן לא היו קוברין אותו בקברות אבותיו ואי ס"ד כיון דאקטול הוה ליה כפרה לקברו כו', ואיתא בפסחים כ"ב על הארץ תשפכנו כמים דם הנשפך כמים מכשיר פרט לדם קדשים שאינו נשפך כמים דלכפרה אתי, וזה שאמר שפכו דמם כמים, דלאו לכפרה אתיין, סביבות ירושלים, דאינה מביאה עגלה ערופה וא"צ כפרה על שפיכות דמים, ואין קובר, ואי ס"ד דכפרה אית להו לקברו, וע"כ דמיתתן אינה מכפרת, ובאמת הוא כפרה לעולם הבא לכלל האומה הישראלית, רק הנביא מקונן ששפכו כאילו לא אתיין לכפרה, וקבורה יקרא דחיי, לכן אמר ואין קובר, ע"כ הוא כפרה לנו החיים, לכן אל תזכר לנו עונות ראשונים שגם לנו תכפר שאנו מתבזים מה שלא נקברו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy