잠언 7:4의 Quotation_auto
אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃
지혜에게 너는 내 누이라 하며 명철에게 너는 내 친족이라 하라
צרור המור על התורה
וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידיך. כבר פירשתי שלא בירך לשמעון בעבור עונו. אבל כללו בברכת יהודה. וכבר הארכתי בפ' ויצא ובפ' ויחי. ולכן סמך לוי אצל יהודה. לפי שהקדים ליהודה לסבה שזכרנו אע"פ שלא יהיה הבכור. ואמר וללוי אמר מה שלא אמר כן בראובן ויהודה. לפי שיהודה וראובן חטאו ולכן ברכם ברמז. ואמר יחי ראובן ואל ימות. וכן וזאת ליהודה ויאמר. אבל כל שאר השבטים כולם שלא חטאו. אמר בהם וללוי אמר לבנימין אמר ולזבולון אמר וכן בכולם. לרמוז שברכתם היה יותר מפורשת באמירה מברכת כהנים. ובפרט בראובן שהיה חטאו גדול ולכן לא אמר בו ולראובן אמר. אבל ביהודה אמר וזאת ליהודה ויאמר לפי שברכתו היתה יותר מפורשת לפי שלא היה חטאו גדול כראובן. ולכן לא אמר בברכתו ולראובן אמר לפי שברכתו נבלעת עם ויהי בישורון מלך. וכמי שהיה מתירא לברכו. ולכן לא הפסיק בו בפרשה כמו בשאר כל השבטים אלא סמכו עם פרשה של מעלה. וכן סמך לוי עם יהודה. לפי שיהודה הוא מלך והמלך היה צריך לכהן לשאול לו בענין המלחמות במשפט האורים. כאומרו ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. ולזה אמר וללוי אמר תומיך ואוריך. למי הם צריכים לאיש חסידיך. הוא המלך החסיד הרמוז למעלה שהוא משבט יהודה. וזהו ועזר מצריו תהיה. ובמה תהיה עזרו באורים ותומים של הלוי. שיעזרוהו האורים ויבררו ויפרשו דבריהם. ולא יהיה כענין פילגש בגבעה ששאלו וטעו לפי שלא היתה שאלתם כהוגן. וזהו תומיך ואוריך לאיש חסידיך. והטעם שנתת לו משפט האורים. לפי שהוא מנוסה בנסיונות ונקי וזך. וזהו אשר נסיתו במסה. וכן מטעם אחר הם ראויים למשפט האורים. לפי שאין בהם חנופה ולבם זך ונקי ופיו ולבו שוים. וזהו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. ולכן הושם זה העדי על לבם. לפי שאין מחניפים אפי' לאביהם. כאומרו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו. וכן רמז באומרו האומר לאביו ולאמו. לפי שמשה האריך בברכת לוי קרובו יותר מבשאר השבטים. ואולי יאמרו ישראל שהיה מחניף לבב שבטו. לז"א אינו כן כי עולה לא נמצא בשפתיו. ואין בזה השבט חנופה לא על אביהם ולא על קרוביהם. וזהו האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. ואחר שזה נמצא בכל השבט כ"ש בי. ולכן רצה השם שיהיו בעלי הוראה לפי שאין בהם חנופה. וזהו יורו משפטיך ליעקב. אחר שאין בהם חנופה. וכתיב לא תכירו פנים במשפט וזה כנגד הדיינים. ותורתך לישראל. כנגד סודות התורה המסורים לישראל הם יחידי סגולה. וכנגד האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. אמר יורו משפטיך ליעקב. אחר שאין בהם חנופה. וכנגד ואת אחיו לא הכיר אמר ותורתך לישראל. דכתיב אמור לחכמה אחותי את. בענין שישיגו ויכירו סודות התורה. וכנגד ואת בניו לא ידע אמר ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך. עד שבסבת הקטורת והקרבנות מקרב הבנים אשר לא ידעו את דבר ה'. ועולה זכרונם לריח ניחוח לה'. ומקשרים את ישראל כנגד אביהם שבשמים. וכנגד כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו. אמר ברך ה' חילו. לפי שהתורה מתשת כחו של אדם. ופועל ידיו תרצה כנגד ישימו קטורה באפך וגו'. מחץ מתנים קמיו כנגד ואת בניו לא ידע. כי אחר שהם לא ידעו ולא רחמו על בניהם. ראוי שלא תרחם על קמיהם ותמחץ מתניהם. שזה רמז על בניהם הבאים מהמתנים. ומשנאיו מן יקומון. כנגד האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת בניו לא ידע. כי אחר שלא הכירו בניהם ואחיהם ונעשו להם כשונאים. ראוי שתפיל שונאיהם לפניהם בענין שלא יקומו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
במדה שאדם מודד בה מודדין לו וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים. יוסף וכו' מי דמי התם חדא שעתא הכא שבעה יומי. אימא ולענין מדה טובה אינו כן. רבא אמר וכן לענין מדה טובה דכוותה מדה כנגד מדה ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות. ותתצב אמר רבי יצחק פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר ותתצב דכתיב ויבא ה' ויתיצב ויקרא כפעם בפעם. אחותו דכתיב אמור לחכמה אחותי את. מרחוק דכתיב מרחוק ה' נראה לי. לדעת דכתיב כי אל דעות ה'. מה דכתיב מה ה' אלקיך שואל מעמך. יעשה דכתיב יעשה ה' לאדוני בית נאמן. לו דכתיב ויקרא לו ה' שלום. ללמדך שבמדה שאדם מודד מודדין לו מרים המתינה למשה שעה אחת דכתיב ותתצב אחותו והמקום עיכב לה במדבר הארון והשכינה והכהנים והלוים ושבעת ענני כבוד שנאמר והעם לא נסע וגו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
אמר רבא אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (כתוב ברמז תתקי"ד). ולמדה את בני ישראל (כתוב ברמז ש"ז). כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו אין אדם מורד אלא מתוך שביעה (כתוב ברמז תתס"ה). ואכל ושבע ודשן (כתוב ברמז תשפ"ח). ר' יוחנן כי מטי להאי קרא בכי והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות תקנה יש לו, מאי צרות שנעשו צרות זה לזה כגון זיבורא ועקרבא, ושמואל אמר זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו. אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה תורה מגילה מגילה ניתנה שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר. ר"ל אמר תורה חתומה ניתנה שנאמר לקוח את ספר התורה הזה. ואידך נמי הכתיב לקוח, ההוא לבתר דאידבק. ואידך נמי הכתיב במגלת ספר, ההוא דכל התורה כולה איקרי מגילה שנאמר (ראיתי) [ואראה] והנה מגלה עפה. הן בעודני חי עמכם (כתוב ברמז ק"נ). הקהילו אלי (כתוב ברמז תשכ"ד). שימה בפיהם. אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין אל תקרי שימה אלא סימנה. אמר רבי אבהו אנן מהכא מתנינן לה הציבי לך ציונים עשו ציונים לתורה. וכתיב ובנה אצלו ציון. ר"א אמר מהכא אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא עשה (מודיעין) [מודעים] לתורה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy