에스겔 א:3의 Quotation_auto

ואמר כי יבא הלוי. להורות שאלו המתנות שוות בכל הכהנים בין יהיו בבית המקדש או לאו. ולא יאמרו הכהנים שבירושלם לנו ניתנה הארץ למורשה. אלא חלק כחלק יאכלו העומדים שם והבאים שם מארץ מרחק. ואולי סמך משפט הכהנים למשפטי המלוכה. להורות שהמלך במלכותו נולד ר"ש מהשם יתברך. וצריך להיות נשמע לעצת התורה והסנהדרין. הם שבט לוי מורי התורה כאומרו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. הם החכמים הנקראים סופרים. וכן סמך לכאן כי אתה בא אל הארץ וגו'. שדיבר בכאן שלא ישמע לקוסמים ולמכשפים. אלא לנביאים שיקים להם השם. להורות כי המלך צריך שיהיו לו נביאים וישמע אליהם לכל הדברים הצריכים במלכותו. ובפרט (לעיני) [לענין] המלחמות. ולפי שאולי המלך יטעה כשיצטרך לילך במלחמה לשאול למכשפים ולקוסמים אם ילך למלחמה או יחדל. לזה אמר כי אתה בא אל הארץ לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. שהולכים אחרי המעוננים והמכשפים. אלא תמים תהיה עם ה' אלהיך. ולא תלך אחרי ההבל. ואמר כי הגוים האלה. בנתינת טעם לומר כי הגוים האלה היה ראוי להם לילך אחרי הכשופים. לפי שאין להם מי שיגיד להם העתידות. אבל אתה שיש לך נביאים שלוחי השם. למה תלך אחרי ההבלים. וזהו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. אלא נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון. ולא למכשפים. ובמדרש אמרו נביא מקרבך מאחיך כמוני. שזה רמז על ירמיהו הנביא שהיה דומה למשה בזה. משה הוכיח לישראל באלה הדברים. וירמיהו הוכיח לישראל בדברי ירמיהו. משה התנבא לישראל ארבעים שנה. וירמיהו התנבא ארבעים שנה וזה שאמר כמוני. ואמר אליו תשמעון. לפי דרך זה לפי שישראל היו אומרים שבא ירמיהו ממשפחה בזויה. פנחס וירמיהו ויחזקאל ואוריה. ולכן בא הכתוב ליחסם לשבח. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. וכן ירמיהו ויחזקאל ואוריה שהיו כהנים. דכתיב בירמיהו מן הכהנים וביחזקאל בן בוזי הכהן. וכן אמר את אוריה הכהן. ולכן אמר בכאן נביא מקרבך מאחיך כמוני. כלומר יש לך לחלוק לו כבוד גדול לפי שהוא מקרבך מאחיך כמוני ממש. ולא כמי שבא ממשפחה בזויה. ולכן אליו תשמעון. אחר שאתה שאלת בפיך נביאים. וזהו ככל אשר סביבותי. ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך. זה ירמיהו כמו שאמרנו. וזהו ונתתי דברי בפיו שהתחיל דברי ירמיהו. והיה האיש אשר לא ישמע את דברי אשר ידבר בשמי. כאומרו שהוא ממשפחה בזויה. אנכי אדרוש מעמו. אחר שהוא נביא אמת. אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי. כגון חנניה בן עזור שהיה מתושבי ישראל והיה נביא שקר. ומת הנביא ההוא:

ובמדרש הגלוי אמרו. שאמר פנחס בן אלעזר. לפי שהיו השבטים מבזין אותו כמוזכר ברש"י ז"ל. עד שאמרו ארבעה באו ממשפחה בזויה. פנחס וירמיהו ויחזקאל ואוריה. פנחס מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. ירמיהו ויחזקאל ואוריה באו מבני בניה של רחב הזונה. ולכן יחסם הכתוב לשבח דכתיב דברי ירמיהו וגו'. יחזקאל דכתיב אל יחזקאל בן בוזי הכהן. אוריה דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן. וכן בכאן אמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ובכאן יכולים לדבר בענין שבת דברי. ובחורבן הבית ותוכחות ירמיהו ובמעלתו. ולכן התחיל נבואתו דברי ירמיהו שהם דברים קשים. לפי שהיה יודע שבימיו יחרב הבית ולכן לא היה רוצה לצאת מירושלים. לפי שכל זמן שהוא בתוכה לא יבא פורענות על העיר. ולכן אמר פיתיתני ה' ואפת ותרגם יונתן הוצאתני מתוכה ונחרבה. והוא היה מזהירם ואומר תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף. ולכן כשגלו היה מוצא בהרים רגלים ואצבעות חתוכים מבחורי ישראל. היה מחבקן ומנשקן וקושרן בטליתו ומקונן עליהם וכו'. לפי שהוא התרה בהם בכל אלו הדברים ועומד כנגדם. כאומרם ז"ל צהלי קולך בת גלים בת גולים בתו של אברהם דכתיב ביה לך לך וגו'. וכן שהיו מצויינים כגלים. הקשיבי לישראל הקשיבי לתורה הקשיבי למצוה. ואם לאו ליישא נבוכדנצר עומד לנגדך דכתיב ביה עלה אריה מסבכו. עניה ענתות עניה מן התורה עניה מן המצות. ואם לאו הא ענתות קאים לקבלך. דכתיב דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות. ולפי שירמיהו היה גדול ומוכיח לישראל כמשה ע"ה שאמר אלה הדברים. אמרו שעליו רמז הכתוב מקרב אחיהם כמוך. וכן אמר נביא מקרבך מאחיך כמוני. ולכן אמר בטרם אצרך בבטן. ואמר ויגע על פי ויאמר הנה נתתי דברי בפיך. ז"ש נביא אקים להם ונתתי דברי בפיו וזהו כמוך. וא"ת והא כתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. אלא מה משה אמר אלה הדברים כך אמר ירמיהו דברי ירמיהו. ומה משה התנבא בישראל ארבעים שנה כך ירמיהו הוכיח לישראל ארבעים שנה. עד שהיו דבריו לישראל כקוצים. ועליו אמר ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם. זה ירמיהו הנביא שבא מבני בניה של רחב שהשאיר אותה יהושע. והוכיח לישראל בספרו וחיבר ספר קינות בד' ספרים שהם ד' אלפי ביתות. וספר קטן שהוא זכור ה'. כנגד ספר אלה הדברים. והוא ספור דברי המגלה. כמו אלה הדברים שהוא ספור הספרים הראשונים. והתחיל איכה ישבה בדד וכבר הארכתי בפירושה. אבל באלפא ביתא של אני הגבר רצה לומר שאע"פ שהיה דומה למשה לא השיג אליו אלא ברעות. וזהו אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. ולא במטה האלהים. אותי נהג ויולך כו'. ובמשה כתיב וה' הולך לפניהם יומם. וכן בכל האלפא ביתא הזאת רומזת על צרות ירמיהו. ועל הבזיון שביזוהו ישראל על שהיה מוכיח להם. וכן על שהיה ממשפחה בזויה כמו שהיו אומרים על פנחס. ולכן יחסו הכתוב פנחס בן אלעזר וכו':

ואמר בארון. להורות על מעלתו שהיה כמו ארון הברית אדון כל הארץ. וכמו שאמרו ב' ארונות היו מהלכים לפניהם במדבר והיו אומרים מה טיבו של ארון המת אצל ארון הקדש. והתשובה קיים זה מה שכתוב בזה. ואמר במצרים. להורות שהיתה ארץ טמאה ולכן לא נקבר בה. אלא הושם בארון במצרים לנס עמים. כי בזכותו יצאו ישראל ממצרים כמו שכתבתי למעלה. וזהו שאמרו ז"ל בזכות ארבעה דברים יצאו ישראל ממצרים שלא שינו שמם. ולא שינו את לשונם. ולא גילו מסתורים שלהם. ולא נפרצו בעריות. אחת היתה ופרסמה הכתוב דכתיב ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. ואולי על זה אמר למטה דן כמו שכתבתי למעלה בברכת דן שאמר שפיפון עלי אורח. על שמשון שטעה באשה זרה שנקראת אורח דכתיב אורח כנשים. והוא היה מדן וכן שלומית בת דברי למטה דן חטאה באורח הנשים הצנועות. ואלו הד' דברים שהיו בישראל כולם למדו מיוסף אביהם. לא שינו שמם כיוסף שלא שינה שמו דכתיב ויוסף היה במצרים. ולא שינו לשונם כיוסף דכתיב עדות ביהוסף שמו. ולא גילו מסתורים שלהם כיוסף שלא גילה לאביו סוד מכירתו. כמו שפירשנו למעלה בפסוק וטבוח טבח והכן ששמר יוסף עשרת הדברות עיין שם. ולא נפרצו בעריות כיוסף דכתיב ביה וימאן ויאמר אל אשת אדוניו. ואחר שבזכות אלו הד' הדברים יצאו ישראל ממצרים ואלו הדברים למדום מיוסף אביהם. אם כן בזכותו יצאו ישראל ממצרים. ולכן ויישם בארון במצרים לנס עמים. כי זה סימן הגאולה אחר שהשביעם והעליתם את עצמותי מזה אתכם. ובזה היו יודעים שהיו עתידים להגאל. ואפילו המצריים היו יודעים זה כמו שאמרו שהשליכו ארונו של יוסף בפרת כדי שלא יצאו ישראל ממצרים. ואולי שעל זה אמר ויישם בארון ב' שימות אחד במצרים ואחד בנילוס. ודרכי השם יתברך עמקו וכן היה ראוי ליוסף להיות בנילוס להגין על ילדי ישראל שהושלכו ביאור. ועל זה אמר מילדי העברים זה. זה משה דכתיב ביה כי זה משה האיש. והילד הב' היה יוסף שנאמר לו נסעו מזה. וזהו ילדי העברים. ולא ילד העברים. וכן היה ראוי ליוסף הצדיק להיות בנילוס במים טהורים ולא לעמוד בארץ טמאה כאומרם היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים וכו'. והלא אין שכינה שורה בארץ כשדים. לכן אמר על נהר כבר שהוא מקום טהרה ושם נראה אליו. וכן ראוי ליוסף הצדיק שיהיה בנהר פרת שהוא מקום טהרה. ולכן אמר ויישם בארון במצרים בב' יודי"ן. להורות על ב' שימות כמו שכתבתי:

יאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר שומע אני שהיה הדיבור למשה ולאהרן (כתוב ברמז קפ"א), בארץ מצרים חוץ לכרך, או אינו אלא בתוך הכרך כשהוא אומר כצאתי את העיר וגו' והלא דברים קל וחומר ומה אם תפילה הקלה לא התפלל משה אלא חוץ לכרך, דיבור החמור דין הוא שלא נדבר עמו אלא חוץ לכרך, ומפני מה לא נדבר עמו בתוך הכרך לפי שהיתה מלאה שקוצים וגלולים, עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות, עד שלא נבחרה ירושלים היו כל המקומות כשרות להקרבה משנבחרה ירושלים יצאו כל המקומות שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, עד שלא נבחר בית עולמים [היתה ירושלים לשכינה משנבחר בית עולמים] יצאה ירושלים שנאמר כי בחר ה' בציון וגו' ואומר זאת מנוחתי עדי עד עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל ראויין לכהונה, משנבחר אהרן יצאו כל ישראל שנאמר (הלא לכם לדעת) [לחק עולם ברית מלח וגו'], ואומר והיתה לו ולזרעו אחריו, עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל ראויין למלכות, משנבחר דוד יצאו כל ישראל שנאמר הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד, ואם תאמר דן אני מן הנביאים שנדבר עמהן בחוצה לארץ לא נדבר עמהן אלא בזכות אבות שנאמר קול ברמה נשמע וגו' כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך, ויש אומרים אף על פי שנדבר עמהן בחוצה לארץ בזכות אבות לא נדבר עמהן אלא במקום טהרה של מים שנאמר ואני הייתי על אובל אולי ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן וגו' על נהר כבר ויש אומרים נדבר עמו בארץ ונדבר עמו בחוץ לארץ שנאמר היה [שנדבר עמו בארץ] היה שנדבר עמו בחוץ לארץ, היה ר' אלעזר בר' צדוק אומר הרי הוא אומר קום צא אל הבקעה מגיד שהבקעה כשרה, תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', וכי מלפני ה' הוא בורח והלא כבר נאמר אנא אלך מרוחך וגו' אם אסק שמים שם אתה וגו', אלא אמר [יונה] אלך לי לחוצה לארץ שאין השכינה נגלית, לאמר צא ואמור אליהם מיד שנאמר ויצא ודבר [דברי ר' ישמעאל], רבי אליעזר אומר צא ואמור להם והשיבני שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה', ואומר והנה האיש לבוש הבדים משיב דבר, ואומר התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו, ר' שמעון בן עזאי אומר לאמר בקול שאתה שומע בו את למד, ר' עקיבא אומר צא ואמור להם בזכותן הוא מדבר עמי שכל שלשים ושמונה שנה שהיה כועס על ישראל לא היה מדבר עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה וידבר ה' אלי לאמר אלי היה דבור, אמר ר' שמעון בן עזאי איני כמשיב על דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו ולא עם משה בלבד נדבר עמו בזכותן של ישראל אלא אף שאר הנביאים לא נדבר עמהן אלא בזכותן של ישראל שנאמר ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם, ואומר ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר ה' אלי לאמר, ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' אל ירמיהו, וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני הקב"ה אמר אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאובי, מה נשתניתי מכל תלמידי הנביאים, יהושע שמש את משה ושרתה עליו רוח הקודש, אלישע שמש את אליהו ושרתה עליו רוח הקודש, ואני מה נשתניתי מכל תלמידי הנביאים, יגעתי באנחתי וגו' אין מנוחה אלא נבואה שנאמר ותנח עליהם הרוח, ואומר נחה רוח אליהו על אלישע, ואומר ונחה עליו רוח ה', בוא וראה מה המקום משיבו כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הורס וגו' ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש, ואין גדולות אלא נבואה שנאמר ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם, אמר ברוך בן נריה כרם אין סייג למה, צאן אין רועה למה, כי הנני מביא רעה על כל בשר וגו' ונתתי לך את נפשך לשלל, הא בכל מקום את מוצא שאין הנביאים מתנבאין אלא בזכותן של ישראל:

אמר רבי שמעון בן לקיש פינחס הו אליהו. א"ל הקב"ה אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה אף לעתיד לבא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' וגו' והשיב לב אבות על בנים. רבי אליעזר אומר הסב הקב"ה שמו של פינחס בשמו של אליהו ז"ל מתושבי גלעד מלמד שעשה תשובת ישראל בהר הגלעד שנאמר הנני נותן לו את בריתי, בריתי היתה אתו החיים והשלום ונתן לו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא ונתן לו שכר טוב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. אמר רבי שמואל בר נחמן ארבעה הן שבאו ממשפחה בזויה, ואלו הן פינחס ואוריה יחזקאל וירמיה, פינחס אתה מוצא בשעה שבא פינחס ליחס את ישראל אמרו לו אתה בא ליחסנו אלעזר אביך לא היה נשוי לבתו של פוטיאל שנאמר ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ואתה בא ליחסנו, ולמה נקרא שמו פוטיאל שהיה מפטם עגלים לע"ז, וכיון שראה הקב"ה שהיו מזלזלין בו התחיל מיחסו פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, כהן בן כהן קנאי בן קנאי, אוריה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא גבעוני הוא וגם אוריה היה מתנבא בשם ה' וגו' מקרית היערים וכתיב ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים וצריך הכתוב ליחסו ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן. יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן. יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיהו: