시편 4:2의 Quotation_auto

ר' חנינא ור' הושעיא ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלוה, בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל (זקנו) [שערו] ואינו חותך צפורניו לפני שאינו יודע היך דינו יוצא, אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין שערן ומחתכין צפרניהן ואוכלין ושותין ושמחין בראש השנה לפי שיודעין שהקב"ה (יט) עושה להם נסים ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם גזר דינם. כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, את מוצא אלילים קרובים ורחוקים. עובד אלילים עושה לו אלילים ומעמידם אצלו הרי קרובים, עומד ומתפלל לפניהם ואינם עונים אותו שנאמר יצעק אליו ולא יענה הרי הם קרובים ורחוקים. והקב"ה רחוק וקרוב כיצד מכאן עד לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן כל רקיע ורקיע וכן בין כל רקיע ורקיע הרי שהוא רחוק, ואדם עומד ומתפלל ומהרהר בתוך לבו והקב"ה שומע תפלתו שנאמר שומע תפה עדיך וגו' הרי רחוק וקרוב. בכל קראנו אליו אמר דוד [רבש"ע] כשיהיו העו"א מתפללין לפניך אל תענה אותם שאינן באין לפניך בלב שלם אלא כשאלילים שלהן אינם עונים אותם והן רואין צרתם הן באין לפניך, אף אתה לא תענה אותם שנאמר ישעו ואין מושיע על ה' ולא ענם. (אף) [אבל] אנו כשאנו באין אצלך מיד ענה אותנו שנאמר בקראי ענני אלהי צדקי, א"ל הקב"ה חייך טרם יקראו אני אענה.