시편 47:10의 Quotation_auto

ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות. ר' שמעון בן יוחאי אומר ברוך דיין האמת שאין עולה ומשוא פנים לפניו, וכן הוא אומר אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף. בשנה אחת מתו שלשה צדיקים משה אהרן ומרים, שוב לא מצאו ישראל נחת רוח שנאמר ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו והלא בשנה אחת מתו שנאמר נדיבי עמים נאספו וגו', אלא מתה מרים נסתלקה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן, מת אהרן בטל עמוד הענן וחזרו שניהם בזכות משה, מת משה בטלו שלשתן ולא חזרו, באותה שעה היו ישראל נפוצים וערומים מכל, כשמת אהרן נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו היכן הוא אהרן אחיך, א"ל האלקים גנזו לחיי העולם הבא, ולא היו מאמינים בו א"ל יודעין אנו שקפדן אתה שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסת עליו מיתה, מה עשה הקב"ה נטל מטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקב"ה מספיד עליו ומלאכי השרת עונין תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו וגו', באותה שעה אמר הקב"ה למלאך המות לך והבא לי נשמתו של משה הלך ועמד לפניו, א"ל, משה תן לי נשמתך, א"ל במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד ואתה אומר לי תן לי נשמתך גער בו ויצא בנזיפה, הלך מלאך המות והשיב דברים לפני הגבורה, א"ל המקום למלאך המות לך והבא לי נשמתו, הלך למקומו בקשו ולא מצאו, הלך אצל הים א"ל ראית את משה, א"ל מיום שהעביר את ישראל בתוכי שוב לא ראיתיו, הלך אצל ההרים והגבעות אמר להם ראיתם את משה, א"ל אלקים הבין דרכה אלקים גנזו לחיי העולם הבא ואין כל בריה יודעת בו שנאמר ויקבור אותו בגי, כיון שמת משה היה יהושע בוכה וצועק ומתאבל עליו ימים רבים, עד שא"ל הקב"ה עד כמה אתה מתאבל והולך וכי לך בלבד מת והלא גם לי מת שמיום שמת אבל לפני שנאמר ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, ולא עוד אלא שהוא מובטח לעולם הבא שנאמר ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם: