וְאֶת־מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר׃
브누엘 망대를 헐며 그 성읍 사람들을 죽이니라
ברכת אשר
מקור חשוב זה ראיתי בספרו של הרב יעקב אפשטיין שי' "חבל נחלתו" (ח"ג עמ' 326), שנדרש לפסוקנו ומסיים בשאלה ותשובה שכדאי להביאן, זו לשונו: "והנה מצאנו כמה וכמה מקרים או כמעט מקרים שבהם נהרגו אף טף ונשים של החוטאים. כן במרידה או בסיוע לה, אצל שבע בן בכרי שיואב עמד להרוג עיר שלמה - אבל בית מעכה. ובאנשי יבש גלעד שעברו על החרם ולא הצטרפו למלחמת פילגש בגבעה. ובני בנימין שלא דנו את אנשי הגבעה אשר השתתפו בפריצות וגלוי עריות. וכן ישראל רצו לעלות על שבטי עבר הירדן המזרחי כיון שחשבו שרוצים למרוד בה' על בנין במה ומזבח (יהושע כ״ב:י׳). וכן גדעון הרג את אנשי פנואל (שופטים ח, יז) על שלא סייעו לו במלחמתו במדין.