여호수아 9:20의 인용 해설

זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃

우리가 그들에게 맹세한 맹약을 인하여 진노가 우리에게 임할까 하노니 이렇게 행하여 그들을 살리리라 하고

משנת ארץ ישראל

התר נדרים פורחים באויר ואין להם על מה שיסמכו – ההלכות המרובות על התרת נדרים בידי חכם או בידי שלושה הדיוטות, כמבואר במשנת נדרים פרקים ג ו-ט ובמקומות רבים אחרים, אין להן סמך בדברי התורה. אין להן יסוד לא במקרא מפורש ולא בדרך של מדרש כתובים. בתורה בספר במדבר (ל א-יז) נזכרת רק הפרת הנדר של אישה בידי בעלה ושל הנערה בידי אביה, אך לא נזכרת כל אפשרות של התרת נדרים של אישה שאינה ברשות בעלה או של נערה בוגרת. לפי הכתובים וההלכה זכות הפרת הנדר של האישה בידי בעלה מוגבלת למדי (במדבר טז יד; משנה, נדרים פ"א מ"א-מ"ב). כל האחרים חייבים לקיים את נדרם ושבועתם, ואין כל דרך לבטל את הנדר. את השבועה שנשבעו נשיאי העדה לגבעונים נאלצו ישראל לקיים, אף על פי שהגבעונים הטעו את ישראל וישראל נשבעו להם בטעות (יהושע ט ג-יט), כדי ש"לא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם" (שם פסוק כ); יפתח נאלץ לקיים את נדרו אשר נדר להעלות לעולה את "אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי" (שפטים יא לא), "ויעש לה את נדרו אשר נדר" (שם פסוק לט), ולא נמצאה דרך להתיר את נדרו: "ולא אוכל לשוב" (שם פסוק לה)109מובן שהמדרש המכיר כבר את היתר הנדרים מוצא טעמים מדוע נמנע יפתח מלהתיר את נדרו. זאת במקביל לפרשנות אשר לפיה לא הקריב יפתח ממש את בתו. כל אלו הן פרשנויות מדרשיות ומאוחרות בלבד. ; בני ישראל התחרטו על השבועה שנשבעו שלא לתת מבנותיהם אישה לבנימין, אך לא מצאו דרך להתיר את שבועתם (שפטים כא א-ו). בספרות התנאית מרובים ההלכות והמעשים של התרת נדרים ושבועות מתוך הנחה של אונס ואי ידיעת המצב והנסיבות, או מתוך הנחה ופירוש שהנודר לא התכוון ממש לנדר או שנוצרו תנאים חדשים שהנודר לא הניחם מראש110נדרים פ"ג מ"א ופ"י כולו. אם יזכנו החונן לאדם דעת וליעף בינה נפרשם במקומם. .
랍비에게 질문하기BookmarkShareCopy