신명기 10:17의 참고문헌

‎מתחלק לענינים ולמחלקות רבים: האחד, לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא (שמות כ, ז), ישא ביום ההוא לאמר (ישעיהו ג, ז). ויש אשר ענינו מכה ושבירה, כאלה: כמעט ישאני עשני (איוב לב, כב), ממנו משפט ושאתו יצא (חבקוק א, ז), וישאם דוד ואנשיו (ש"ב ה, כא), ומשאתו לא אוכל (איוב לא, כג), ונשאו בדרך מצרים (ישעיהו י, כו). ויש אשר ענינו סליחה, שא נא פשע אחיך (בראשית נ, יז), כי נשא אשא להם (הושע א, ו), אשרי נשוי פשע (תהלים לב, א), נשא עון (ישעיהו לג, כד), נשא עון ופשע (שמות לד, ז), הלא אם תיטיב שאת (בראשית ד, ז). ויש אשר ענינו מלא הרצון, הנה נשאתי פניך (שם יט, כא), וישא יי' את פני איוב (איוב מב, ט), מלך יהודה אני נושא (מ"ב ג, יז), שאת פני רשע לא טוב (משלי יח, ה), אשר לא ישא פנים (דברים י, יז). ויש אשר ענינו עמס, כאלה: נשאתיכם עסוסות משא לעיפה (ישעיהו מו, א), רבץ תחת משאו (שמות כג, ה), כמשא כבד (תהלים לח, ה). ויש אשר ענינו נבואה, כאלה: ויחזו לך משאת שוא ומדוחים (איכה ב, יד), מה משא יי' (ירמיהו כג, לג), משא דבר יי' (זכריה ט, א), המשא אשר חזה (חבקוק א, א). ויש אשר ענינו הרמת קול, כאלה: וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא (דה״‎א טו, כב), ישאו בתף וכנור (איוב כא, יב), ישאו מדבר ועריו (ישעיהו מב, יא), ישאו קולם ירנו (שם כד, יד). ויש אשר ענינו מנין וחשבון, כאלה: כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל, יב), נשא את ראש (במדבר ד, ב), שא את ראש מלקוח השבי (שם לא, כו), מלה זאת היא רבת ענינים [נו"ול פנים] אבל מיעוטם יורה על רובם.

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, קחה לי עגלה משלשת (בראשית טו, ט), קחו מוסרי ואל כסף (שמות ח, י), ולא יקח שחד (דברים י, יז).