시편 4:11의 참고문헌

‎ד. תודה שלמיו (ויקרא ז, יג), גם אני אודך (איוב מ, יד), מודה ועזב ירחם (משלי כח, יג), והתודו את עונם (ויקרא כו, מ), כי חמת אדם תודך (תהלים עו, יא), טוב להודות לה' (שם צב, ב), הודו לה' כי טוב (דה״‎א טז, לד), כל ראיך ידוד ממך (נחום ג, ז), מתי אקום ומדד ערב (איוב ז, ד), מלכי צבאות ידדון ידדון (תהלים סח, יג), אדדה כל שנותי (ישעיהו לח, טו), נע ונד (בראשית ד, יב), וירד כחזיון לילה (איוב כ, ח), דודי לי ואני לו (שיר ב, טז), מה ידידות משכנותיך (תהלים פד, ב), אדדה עד בית אלהים (שם מב, ה), נצבו כמו נד נוזלים (שמות מו, ח), קמו נד אחד (יהושע ג, טז), ויעמדו נד אחד (שם ג, יג), ואעמידה שתי תודות גדולת (נחמיה יב, לא), והתודה השנית ההולכת למואל (שם יב, לח), לידות את קרנות הגוים (זכריה ב, ד), וידו אבן בי (איכה ג, כג), גמול ידו הדה (ישעיהו יא, ח).

‎לב רגז (דברים כח, סה), רגזו ואל תחטאו (תהלים ד, ה), מעצבך ומרגזך (ישעיהו יד, ג), ולא ירגז עוד (ש"ב ז, י), ברגז רחם תזכור (חבקוק ג, ב), הרגיז ממלכות (שם כג, יא), המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט, ו).

‎תכין דגנם (תהלים סה, י), ולקחתי דגני (הושע ב, יא), מעת דגנם (תהלים ד, ח).

‎אכזב (ירמיה טו יח) מן כזב (תהלים ד ג)