레위기 25:4의 Responsa

תשובה אמרו במשנה (שביעית פ''ו משנה א') שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל וכו' וזאת המשנה מה ששמענו בפירושה תמיד הוא מה שזכר רבינו יצחק בן גיאת בפירושיו ואמר שהוא מה שפירשו בו כל החכמים ולזה הסכמנו והוא כי פירוש לא נאכל ולא נעבד היינו אם עבר ועבד הארץ בשביעית בזה הסוג אם יצא הזרע אינו יכול לאכול ולאחר זמן שישבנו ועייננו היטב בכל הלכה והלכה מחבורינו הגדול נראה לנו פירוש המשנה ונתגלה טעמה בסברת רבינו הקדוש זצ"ל והוא שעבודת הארץ בשביעית בלא תעשה כמו שנאמר (ויקרא כ״ה:ד׳) שדך לא תזרע וגו' וכל מה שתוציא הארץ מאליה מין פירות הארץ או פירות האילן זה מותר לאכול והוא הפקר כמו שאמר הכתוב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ונוסח המשנה (שם פ"ח מ''ב) שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולנסיכה ולהדלקת הנר וזהו דין תורה אמנם מדברי סופרים גזרו כל מה שתוציא הארץ בשביעית מהדברים הנזרעין שתהא אסור באכילה [כגון] התבואה והקטנית והירקות וכיוצא וזה הוא הנקרא ספיחין ואסרוה מפני עוברי עבירה שמא ילך אדם רשע ויזרע תבואה או ירק בגינתו ויביאנה ויאכלנה או ימכרנה ויאמר מן הספיחין הוא שעלו מאליהם נמצא אם התרנו לאכול הספיחין גרמנו מכשול לעוברי עבירה ויורגלו לעבודת הארץ וכמו שאמרו בספרא הספיחין אינן מן התורה אלא מדברי סופרים וזהו גזרת חכמים והוא האמת ואמרו במשנה (שם פ''ח) וחכמים אומרים כל הספיחין אסורין ולא הותר אכילת הזרעים כי אם מיני זרעונין וירקות אשר לא יזרעו והם עולין מאליהן כגון האזוב והפודנג וכיוצא בהן ממיני עשבים שאינן נזרעין ויוצאין מאליהן והוא אומרם (שם) הפיגם והירבוזין השוטין והחלגלוגות והכוסבר נלקחין מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בזה נשמר אבל הלפת והכרוב והכרפס היוצא בגינה וכיוצא בכולם אסור מדרבנן ופירות האילן כלם מותרן כמו שאמרנו אחר כל אלה אמרו במשנה (שם) שכל מה שקדש עזרא בקדושה שניה והוא אשר החזיקו עולי בבל הספיחין שלו אסורין ועבודתו אסורה והוא אומרם לא נאכל ולא נעבד וכל מה שהחזיקו עולי מצרים כקדושה ראשונה שלא החזיקו עולי בבל דהוא מן אמנה עד נחל מצרים לאורך ולרוחב דמה שקדש עזרא הוא עד כזיב כל אלו היו תלויה בקדושה ראשונה מקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא ולזה ספיחין שלו מותרין ואעפ"י כן עבודתו אסורה מדין תורה והוא אמרם כל מה שהחזיקו עולי מצרים ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד וכל המקומות חוץ מזה ואפי' שוכנים בה ישראל אינו נחשב מן ארץ ישראל ולזה נאכל ונעבד וכמו כן ספיחי סוריא מותרין לא תהיה קדושת סוריא חמורה מקדושת ארץ ישראל אשר החזיקו עולי מצרים ובמה שהקדמנו והצענו לפניכם יפורש לכם שהדבר אשר יזרעוה הגויים בארץ ישראל בשביעית וגם במה שהחזיקו עולי בבל מותר באכילה מפני כי הדבר היוצא מאליו מותר מן התורה אבל חכמים גזרו מפנו עוברי עבירה ישראל שמא יזרע ולכן גזרו על ספיחי ארצו אבל הגוי דאינו מצווה על השביעית [פירות] ארצו מותרין ואין חילוק בין ספיחי ארצו או אשר יזרע בכל מקום דהוא מותר לזרוע ואם תאמר ולמה לא נגזור על פירות וספיחי הגויים אטו ספיחי ישראל זה אי אפשר דהיא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה ולכן [מה שיזרעו הגוים] בלי ספק הוא מותר באכילה ואין כאן איסור [כלל] דאפילו לישראל לא אסרה התורה אלא זריעה בלבד אבל הירק היוצא מאיליו או אם עבר וזרע הוא מותר מן התורה כמו כלאי זרעיס שאסור לזרעה ומותר לאכול הדבר היוצא מאליו ורבנן הוא דגזרו עליו שלא לגרום מכשול לעוברי עבירה ויבא ליזרע: וכתב משה