전도서 1:18의 탈무드

ברייתא לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים לא יהא ער בין הישנים ולא יהא ישן בין הערים: [גמ׳] מאי איריא דתני לא ישמח ברישא ליתני לא יבכה. חדא דמידי דפורעונותא לא קתני ואדרבה דרבים עדיפא אלא כדשלמה נקיט ליה טוב ללכת אל בית אבל דיקא נמי דקתני לא ישמח ולא קתני לא ישחוק וקתני סוף לא יבכה ולא קתני לא יזעף. לעולם אל יהי אדם קפדן בסעודה בסעודתייהו הוא דלא להוי הא בדרשא ובישיבה ובדברים אחרים להוי. הא ב״ה קתני לה דקאמרי ליה לשמאי אף ע״ג דכביש לך קפדא להטיל אימא על הבריות בביתא מיהו לא ליקפד מר דלמא נמנע למעבד מצוה. מעשה בשלשה בני אדם שהמרו זה את זה ואמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז ואותו יום ערב שבת היה וכו׳. מעשה בר׳ עקיבא שהיה מהלך בדרך וחד מן אתינא איקלע לגבי חד עכו״ם פרש לון ארבע ערשוון ועבד לון שירו סגיא ואשקי לון חמרא אמרי חזיין אנן דהדין חמרא דמייתא הוא אייתי לון בשרא אמרי הדין בשרא דכלבא הוה אייתי להון מורסא אמרי מי רגלים הוה בה אייתי לון חרדלא אמרי חפשושין הוה בה אזל לגבי ההיא קפילא א״ל מאי עובדיה דההוא חמרא א״ל ולא מידי א״ל אשתבעינך דתימא לי א״ל כרמא דאבא הוה והוה ביה קבריה. אזל לגבי טבחא וא״ל גדיא הוא דמיתא אימיה ואונקתיה מן כלבא. אזל לגבי מוריסא א״ל ליליא חד הוינא רוי ואחדוניה לבבא באנפוי וצריכנא למי רגלים ולא למסתגי לי פתחתי לה לדנא ורמאי ליה אזל לגבי חרדלא א״ל ליליא חד שבקתיה מגלי ועלון ביה. אזל ואטרח לון ועבד לון שירו אמרין דין לדין חזיין אנן כרעיה דמריה ביתא ככרעיה מימוס. שמע מארי ביתא א״ל דילמא קושטא אינון אמרין אזל עבד נפשיה מרע כתבין ליה כולי עלמא א״ל לאימיהא אילו אמרת לי שמא דאבא מסתינא אמרה ליה אמר לה משקרת. כיון דחזיתיה מסתער א״ל ברי זימנא חדא אייתי לי בעלי חד זמא ואיתבעלית ליה ועברתך. אזל גפף להון וסגיד להון ואמר קושטא אנתון עמא דאלהא קדישא והוא שאמר שלמה כי ברוב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב: עובדא הוה בחד גברא דאתא לבי כנשתא א״ל לינוקא סב הדין פריטי ואייתי מה נאכל ונשבע ונותר וניתי לביתין אייתי ליה מילחא א״ל מרי תיכול ותשבע ותותיר ותוביל: