시편 25:14의 탈무드

כַּמָּה הִיא הֶעֲרָייָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. כְּדֵי חֲזִירַת דֶּקֶל. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. בֶּן עַזַּי אוֹמֵר. כְּדֵי לִשְׁתוֹתוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּדֵי גִילְגּוּל בֵּיצָה. רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתֵירָה אוֹמֵר. כְּדֵי לְגִימַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגוּלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁיִּקְשׁוֹר גִּירְדִּי אֶת הַנִימָה. מִנְייָמִין אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטּוֹל כִּכָּר לֶחֶם מִן הַסָּל. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָייָה לְדָבָר זֵיכֶר לְדָבָר יֵשׁ. כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם וגו׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל־אִילֵּין שִׁיעוּרַייָא לְאַחַר הַתָּרַת הַסִּינָר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁיעֵר. וּבֶן עַזַּי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. נִתְחַמֵּם. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. בָּעַל וּפִירֵשׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר סוֹד ײ֨ לִרֵיאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.

ברייתא ר׳ מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע [אהוב] אוהב את המקום אוהב אה הבריות. משמח את המקום משמח את הבריות מלבשתו ענוה ויראה. מכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן. מרחקתו מן החטא ומקרבתו לזכות. (ונותנת) [ונהנים] ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה נותנת לו מלכות וממשלה גדולה חוקר דין ומגלין לו מן השמים רזי תורה נעשה כמעין שאינו נפסק וכנהר המתגבר והולך לו. הוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים כלם.

ברייתא מזגו לו את הכוס ישהה וישתהו וכמה ישהה בחמין ג' פעמים ובצונן ארבעה כדי ארבעה כוסות שנתנו לו. והא ארבעה קאמר ההוא לחמין. הנכנס לבית המרחץ כיצד יעשה אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבא ולא יארע בי קלקלה ואם יארע בי תהא מיתתי כפרתי על כל עונותי. קודם שיכנס מאחר שיתפלל פושט חלוקו ומתיר חגורו ומסלק את כובעו ואח״כ מסלק פרסקו התחתונה וכן לענין תפילין מסלק זה של ראש ואח״כ של יד שמעת מינה כובע לית בה משום קדושה וה״מ כובע אבל סודרא לא דכתיב סוד ה׳ ליריאיו מ״ט לא קתני מברך יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתעלני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבא ולכשיצא אומר מודה אני לפניך רבון העולמים שהצלתני משקיעת מים ומשריפת אש יהי רצון מלפניך ה׳ שתצילני מדומה לזו לעתיד לבא. מידי דדרך ארץ קתני דברכות לא קתני אלא הא דתנן לסוף פרקא הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו ואמאי התם לאו ברכה היא דאמר מר היה מתעטף בטלית המצוייצת מניחו בקרן זוית ואינו צריך לומר אשר יצר למה לי איידי דתאנו הא תני הא: