시편 30:2의 탈무드

משנה: הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעין לְהַר הַבָּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבָּיִת אֲפִילוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסָּל עַל כְּתֵיפוֹ וְנִכְנָס עַד שֶּׁהוּא מַגִּיעַ לָעֲזָרָה. הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְּוִיִּם בַּשִׁיר אֲרוֹמִמְךָ י֙י כִּי דִילִיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אוֹיְבַי לִי. הַגּוֹזְלוֹת שֶׁעַל הַסַּלִּים הָיוּ עוֹלוֹת וּמַה שֶׁבְּיָדָם נוֹתְנִין לַכֹּהֲנִים. עוֹדֵינוּ הַסַּל עַל כְּתֵיפוֹ קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַי֙י אֱלֹהֶיךָ עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל־הַפָּרָשָׁה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי. הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי מוֹרִיד הַסַּל מִן כְּתֵיפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בִּשְׂפָתָיו וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ. וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל־הַפָּרָשָׁה. וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל־מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִקְרוֹת קוֹרֵא וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת מַקְרִין לְפָנָיו. נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הָעֲשִׁירִים מְבִיאִין אֶת בִּיכּוּרֵיהֶן בְּקָלָתוֹת שֶׁלְכֶּסֶף וְשֶׁלְזָהָב וְהָעֲנִייִם מְבִיאִין אוֹתָן בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁלְעֲרָבָה קְלוּפָה וְהַסַּלִּים וְהַבִּיכּוּרִים נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים.

ובשיר: ת"ר שיר של תודה בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים ואומר (תהלים ל, ב) ארוממך ה' כי דליתני וגו' ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים