Chasidut do Hioba 28:6

וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (איוב כ״ח:ו׳): וְעַפְרוֹת זָהָב; שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינוֹת עָפָר, מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִם נוֹתְנִין צְדָקָה לְזֶה הַצַּדִּיק, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד, כִּי הוּא בְּחִינַת זְרִיעָה עַל הֶעָפָר, שֶׁמַּצְמַחַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד.

וְזֶה הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח הַגַּזְלָן, אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, רַק עַפְרָא בְּעַלְמָא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל. וְהַמָּמוֹן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת (איוב כח): עַפְרוֹת זָהָב, בִּבְחִינַת (דברי הימים ב ט׳:כ׳): אֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שׁוּם אוֹר, כִּי הִתְגַּבְּרָה וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ אִילָנוֹת בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין, שֶׁכְּשֶׁאָדָם בָּא לִטְּלָם, הֵם מַמְשִׁיכִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִטֹּל אוֹתָם:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ – עָפָר זֶה בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי הַמָּמוֹן הִיא אֹכֶלֶת וּמְכַלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כַּנַּ"ל.

והנה בסדום מצינו שחרבה אף הארץ משא"כ בדוהמ"ב שעכ"פ הארץ נשארה וישאר נח שממנו נתיסד העולם. ולא מצינו בנפשות סדום שהי' כלול בהם מנפשות ישראל א' משבעים. אך אי' (בב"ר פ"נ) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום ששם הי' נפש דוד שממנו יצא משיח. וזה הענין דכ' בפ' של סדום (איוב כ״ח:ו׳) מקום ספיר אבני' ועפרות זהב לו והיינו שיש אור תושבע"פ של משיח שעז"א במד' (קה"ר פ"ב א') כל התורה שאדם לומד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב והיינו לימות המשיח (וכמש"כ המת"כ) שמשיח הוא יגלה סתרי תורה שאין בעוה"ז דוגמתו רק מעט מזעיר ליחידי סגולה שיכולין לזכות לאור זה וזה האור הי' בסדום ונפשות סדום הם יהיו דורו של משיח ובעוה"ז מעט מזעיר דוגמתן וזש"נ מקום ספיר אבני' כמו שיהי' לעתיד דהלוחות של סנפרינין והיינו דהלב אבן הוא אבן טוב אבן ספיר והשי"ת חקק כל הד"ת על לוח לבם ובלוחות שניות הוא דכ' פסל לך ונתגלה למשרע"ה מחצב של סנפרינון כמ"ש (קה"ר פ"י ונדרים ל"ח.) וא"ל השי"ת פסל לך שהוא יכול לפסול הלב אבן ואח"כ יחקוק השי"ת על לוח לבם הד"ת. ולעתיד יהי' כן כשיתבטל היצה"ר והלב יהי' לאבן ספיר ואז בסדום מקום ספיר אבני' והארץ היתה ג"כ מעין העת"ל שיהי' ארץ חדשה משא"כ בדוה"מ שנשאר הארץ ויצא מנח נפשות ישראל ונפש משרע"ה שהוריד התושב"כ. וכן נפשות דור הפלגה לא נחרבו ונשארו ומהם נפשות ישראל שהרחיבו התושבע"פ. וזה הענין מש"נ בישעי' לולא ה"צ הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו ולמה נקט דוקא סדוע"מ אך הוא עפמ"ש (סנהדרין צ"ג.) ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח והי' אז דורו של משיח אך כיון שקלקלו אמרו כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו וזהו ענין סוכתה של סדום היינו אור של משיח והתושבע"פ שלו. וזש"נ ואחותך הגדולה שומרון היינו דיהודה הוא תושבע"פ שדהמע"ה מרכבה למ' מלכות פה תושבע"פ. ושלמה המע"ה לו נגלה כל חכמה תתאה חכמת שלמה. ושומרון עשרת השבטים שורש התושב"כ וכמ"ש בזה"ק (ח"א בהשמ' רנ"ו א') ת"ח אורייתא דבכתב צדיק איקרי וכן יוסף ו' זעירא וכמש"ש (קע"ו ב') ויעקב ויוסף כחדא אינון וכו'. ושם (קפ"ב ב') ודא הוא רזא דאת ו"ו דאזלו תרוייהו כחדא יעקב ו' אות אמת ויוסף ו' זעירא ג"כ תושב"כ ומשו"ה נקראת שומרון אחותך הגדולה דתושב"כ נגד תושבע"פ גדולה נקראת. ואחותך הקטנה ממך סדום ובנותי' היינו אור תושבע"פ של משיח ואף שלעתיד יהי' גדולה הרבה אך בעוה"ז נקראת קטנה ממך שנתגלה רק ליחידי סגולה וזה ענין סוכתה של סדום: