Quotation_auto do Psalmów 19:2

דבר אחר את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני שמשים והתחיל אחד מזמר ואחד בוכה אמר המלך למה אתה בוכה והלא השויתי שניכם כאחד. אמר ליה אדוני חבירי שרוי אצלך ונהנה מן שולחנך דין הוא שיזמר אבל אני שרחקתני ותלית מזוני בידי אחרים לכך אני בוכה כך הקב"ה שמים וארץ [לפניו] שוים דכתיב קורא אני אליהם יעמדו יחדו. השמים מזמרים שנאמר השמים מספרים כבוד אל והארץ בוכה אמרה לפניו רבונו של עולם שמים וכל אשר עליהן נהנין מזיו שכינה ואין מלאך המות שולט בהן לפיכך הן מזמרין. אני שתלית מזוני ביד אחר וכל מה שעלי מלאך המות שולט בהן לפיכך אני בוכה. אמר לה הקב"ה אל תיראי אף את עתידה לזמר שנאמר ה' מלך תגל הארץ וכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו:

ואמר ויטע ה' אלהים להורות על מעלת האדם כאילו הצמיח כל העולם עתה מחדש בעבור האדם להכין לו מקום טוב לשבת אע"פ שכבר היה זה במעשה בראשית. וזהו ויטע ה' אלהים ויצמח ה' אלהים. ולפי שהגן בלא מים אינו כלום כאומרו יזל מים מדליו. לזה אמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן בענין שלא יחסר טובו ויהיו שם כל העידונים. ולפי שהאדם מצד נטייתו אחר התענוגים יאבד עולמו ואם לא יקח אלא המיצוע מעט כדי לשמירת הבריאות ומעט דבש ללקיחת תענוג. אמר שהיה בתוך הגן עץ החיים ועץ המות שהוא עץ הדעת טוב ורע שהוא רמז לתענוגים כאמרו חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב. וכן רמז באמרו ונהר יוצא מעדן על התורה שנקראת מים שהיא מקררת רתיחת האדם ותענוגיו לפי שהעוסק בה יש בה כל התענוגים וכל העושר והצלחה כאומרו ומתוקים מדבש ואומר הנחמדים מזהב ומפז רב. וזהו ומשם יפרד והיה לד' ראשים רמז לתורה שיש בה ארבע ספרים כי ספר ואלה הדברים הוא משנה תורה והוא ספור העברה. וכן זכורני שכתוב במרדכי בענין גט שיש בו י"ב שיטין כמנין גט כמנין השיטין שמניחין חלק בין ספר לספר שהם ג' בכל ספר וספר והם י"ב בד' ספרים. כי ספר אלה הדברים אינו ספר בפני עצמו. ולכן אמר בכאן כי זה הנהר יפרד לד' ראשים הם ד' ספרים שבתורה. שם האחד פישון הוא כנגד בראשית כי שם נתרבה העולם ונתברך אדם בברכת פרו ורבו דמתרגמינן פושו וסגו וזהו פישון. אשר שם הזהב רמז לסודות מעשה בראשית שהם זהב סגור כאומרו במזמור השמים מספרים כבוד אל הנחמדים מזהב ומפז רב וזהו הבדולח ואבן השוהם שהם מרגליות וסודות צפונים. וכן רמז בזהב ובדולח ואבן השוהם כנגד אברהם יצחק ויעקב שהיו בזה הספר. זהב כנגד יצחק שהוא מדת הדין. הבדולח כנגד אברהם שהוא מדת החסד. והלובן כמו הבדולח. ואבן השוהם כנגד יעקב שהוא ממוצע בין הדין והרחמים כדכתיב בו יושב אוהלים והשהם ממוצע בין המראות ולכן לקח אבן השהם כנגד יעקב שנאמר בו אבן ישראל. וכתיב ויקח את האבן. ולכן אמר והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. ולא אמר על שמות בני אברהם או יצחק. ושם הנהר השני גיחון הוא כנגד ספר ואלה שמות כי שם נכנסו ישראל תחת ממשלת מצרים שבא מחם דכתיב ובני חם כוש ומצרים ונשתעבדו בהם וענו אותם בחומר ובלבנים עד שהיו כפופים כהולכי על גחון וזהו גיחון הסובב את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חידקל הוא כנגד ספר ויקרא אל משה שנקרא חדקל חד וקל לעבודת ה' וישראל. ובת ק"ל שנה היתה אמו כשנולד משה והיה בקי בי"ב צירופין של ג' שמות של י"ב אותיות וזהו ח"ד ק"ל. הוא ההולך קדמת אשור שיהיה הולך ובא להביא האושר לישראל דכתיב וילך משה וישב אל יתר חותנו וכתיב ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם. וכן רמז בחדקל על ספר ויקרא לפי ששם סוד הקרבנות דכתיב בהו ואם מן העוף קרבנו שהוא קל על פני המים וסוד הקרבנות הוא הולך קדמת אשור שזורח האושר אבל אינו מביאו. כי טוב הוא שלא יחטא משיחטא ויביא קרבן. והנהר הרביעי הוא פרת כנגד ספר רביעי ספר במדבר סיני שבו נמנו ישראל ונתרבו דכתיב שאו את ראש כל עדת בני ישראל וזהו פרת שפרה ורבה. ואחר שהכין התורה לאדם אמר שלקחו והניחו בג"ע לעבדה ולשומרה בסוד זכור ושמור:

ויהי בנסוע הארון. מה עסקו של ארון הזה, אלא שהיו לוחות הברית נתונות בתוכו והשכינה דרה בתוכו, שכן הוא אומר הנה ארון הברית אדון כל הארץ וגו', וכן הורא אומר ה' אלקיך הוא עובר לפניך. אמר רבי אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי בן זמרא כשהיו ישראל נוסעין היה הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי ארון והיו שורפין לפניהן את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל, משל למה הדבר דומה למלך שהיה מהלך עם מטרונא והיה מקדים לפניה בשביל השונאין והיה הורגן, כיון שהיה איפרכוס רואה אותו היה צווח למלך למה אתה מניח למטרונה המתן לה מעט עמוד עד שתבא אצלך, כך הארון היה מקדים לפני ישראל כיון שהיה משה רואה היה אומר מה אתה מניח את ישראל המתן לה מעט שנאמר ויאמר משה קומה ה'. זה שאמר הכתוב צדיק מושל יראת אלקים, אתה מוצא הרבה דברים שגזר משה על האלקים וקיים גזרתו שנאמר כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, והקב"ה לא אמר לו אלא ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, וכתיב ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וכתיב השמים מספרים כבוד אל. וכן מכנף הארץ זמירות שמענו שהן מקלסין להקב"ה, עמד ושתקן שנאמר האזינו השמים, ראה מה כחו של משה גדול, עליו הכתוב אומר גבורי כח עושי דברו, משל למה הדבר דומה לארי שההי רועש בקינוגיא והיה כל העולם רועש והיה אחד מתקרב אצלו ומאכילו ומשקהו מעמידו ומרביצו, כך הקב"ה נקרא ארי שנאמר אריה שאג מי לא יירא, והכל אומרים ראו כמה קשה כחו שנאמר קול ה' בכח קול ה' בהדר והכל מתיראין, ומשה נכנס אצלו שנאמר ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים, וכן מעמידו ומרביצו שנאמר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה', הוי צדיק מושל ביראת אלקים.