כָּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃
Tudo quanto se move e vive <span class="x" onmousemove="Show('perush','Segundo rav Saádia Gaon, somente foi dada permissão para os filhos de Noé (as nações gentílicas em geral, exceptuando-se nós, os hebreus) os animais puros, pelo que no cp. 7 declara a distinção que há ao trazê-las à arca (v. 8). ');" onmouseout="Hide('perush');">vos servirá de mantimento</span>, bem como a erva verde; tudo vos tenho dado.
ילקוט שמעוני על התורה
זאת החיה אשר תאכלו. מכלל שנאמר כירק עשב נתתי לכם את כל יכול הכל היה בחזקת היתר תלמוד לומר זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר. יכול תהא כל הבהמה כולה מותרת תלמוד לומר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו אסר אבר מן החי. על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אסר גיד הנשה. כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו אסר את החלב. כל דם לא תאכלו אסר את הדם. יכול יהו מותרין בזביחה ושלא בזביחה תלמוד לומר וזבחת ואכלת. אין לי אלא כבשים ועזים המיוחדין מנין לרבות את הכלאים תלמוד לומר חיה ובהמה מן. אין לי אלא חיה ובהמה חיה מן חיה ובהמה מן בהמה מנין [בהמה מן חיה וחיה מן בהמה] תלמוד לומר חיה מכל ובהמה מכל. אי חיה מכל ובהמה מכל יכול אף חית הים ובהמות הים תלמוד לומר על הארץ להוציא את שבים. או אינו אלא שעל הארץ תהא מותרת בסימנין ושבים בין בסימנין בין שלא בסימנין תלמוד לומר זאת אשר על הארץ אין לך אלא שעל הארץ: