וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
Então disse o SENHOR: O meu Espírito não permanecerá <span class="x" onmousemove="Show('perush','Rav Saádia Gaon em sua explicação dá a entender que no futuro poderá voltar os anos do ser humano na Terra a serem como antes, pois todo o castigo sobreviera sobre aquela geração. Ou seja, depende de o ser humano (geral) mudar seus passos para o bem.');" onmouseout="Hide('perush');">para sempre no homem</span>, porquanto ele é carne, mas os seus dias serão <span class="x" onmousemove="Show('perush','Antes, podia chegar a dez vezes mais que o comum em nossos dias. Se seu período vital era dez vezes mais, entende-se o motivo de serem tão fortes, pois de acordo com o período vital é a força do homem, ou vice-versa, o que explica a continuação do assunto em concernência a sua força e valor.');" onmouseout="Hide('perush');">cento e vinte anos</span>.
ספר הזהר
מיד כששמעו מלין אלין חברייא ואנא עמהון, לא יכילנא למסבל דישלים עשרה מלין דברכה, ואשתטחנא לגביה. ובודאי לית בר נש דיימא מלין אלין, אלא אנת. דאנת הוא כגוונא דד' מחיצות דג"ע. דב"נ עאל בהון במחיצת ינוקין, ואתעביד תינוק. ובמחיצת נערים, ואתעביד נער. ובמחיצת בחורים, ואתעביד בחור. ובמחיצת זקנים, ואתעביד זקן. ובג"כ אתמר עלך, 'ממכון 'שבתו 'השגיח אל כל יושבי הארץ. ואנת הוא דאתמר עלך, בשגם הוא בשר בדרא דדור הפלגה הוית. ובכל דרא ודרא בגלגולא. כגלגל דמתהפך לכמה גוונין. ולא נגלת, אלא בדרא דאתייהיב ביה אורייתא על ידך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר הזהר
בגין דאדם קדמאה, וזווג דיליה, חבו לקב"ה, וע"ד מתפרשין, כד נפקין מלעילא, עד דהוה רעוא קמי קב"ה, אי זכה ב"נ, יהבין ליה זוגתו, ואי לא, מפרישין לה מניה, ויהבין לה לאחרא, מולידין בנין דלא כדקא יאות. וע"ד כתיב, לא ידון רוחי באדם. מאי רוחי, רוחו מבעי ליה, אינון תרין רוחי, דנפקי זוגות, לא ידונון כחדא, וע"ד כתיב, וילדה זכר, ולא כליל דכר ונוקבא, כפום אורחוי דעלמא, דאינון גרמו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר הזהר
ויאמר יי' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. ויאמר יי', כד אתיישבא בזעירא. מכאן דבר בשם אמרו. דעתיקא סתים קאמר לא ידון רוחי באדם דלעילא, משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא, משיך לתתאי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
