פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃
Escreva-se isto para a geração futura, para que um povo que está por vir louve ao SENHOR.
שמירת הלשון
ח. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח'): אֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל"ו ה'): "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס". מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי, מְדַקְּדְּקַין מְאֹד עַל כָּל בְּרָכָה אִם כִּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ כַּהֹגֶן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (תהילים כ"ב י"ח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר (מִלְּשׁוֹן כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, שֶׁהוּא יָחִיד), וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (שֶׁל רַבִּים). וְיָדוּעַ שֶׁכַּיּוֹם הַטְּרָדוֹת רַבּוּ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁאֵין מָצוּי לְאִישׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אִם לֹא שֶׁיַּעֲמֹל עַל זֶה הַרְבֵּה, וְכָל אִישׁ הֲלֹא רוֹצֶה, שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה. אִם כֵּן עַל כָּל פָּנִים עָלָיו לְהֵעָזֵר בְּעֵצָה זוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (שם): "קַל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס".