Talmud sobre Isaías 1:15

מְנַיִין לִנְשֵׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּ֗רֶד מֵֽעֲשׂוֹת הַֽחַטָּ֛את וְהָֽעֹלָה֖ וְהַשְּׁלָמִֽים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛יו וגו׳. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר בָ֗ם בָּחַ֞ר ײ֨ אֱלֹהֶ֨יךָ֨ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים הַֽלְוִיִּם֙ וַיְבָֽרְכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וגו׳. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַיי מִכֶּ֔ם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָֽרֶכְךָ֥ ײ֨ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר ײ֨ ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א ײ֨ ׀ פָּנָיו֨ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

וּמְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי [לֵוִי]. גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שׁוֹמֵעַ. מִיכָּן שֶׁכָּל־הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִי בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבַת בִּתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָֽמְרָה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ וַהֲלֹא אֵין עוֹלָם שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָֽעֲבֹדָ֑ה. וְהַיי דִילוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּיָחִיד. כָּאן בְּצִיבּוּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל. מִיכָּן שֶׁכָּל־הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.

מְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה. מִכַּאן שֶׁכָּל־הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל־עֵצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבְתָה בִתְפִילָּה קִצְּרָה בְיָמָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל שֶׁאָֽמְרָה וְיֵשֵׁב שָׁם עַד עוֹלָם וַהֲלֹא אֵין עוֹלָמוֹ שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. וְהַוְיָן לֵיהּ חַמְשִׁין וְתַרְתִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וְכָא אָמַר הָכִין. אִי אָֽמְרָהּ כֵּן לְיָחִיד הֵן לְצִיבּוּר. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ײ֨. מִיכַּן שֶׁכָּל־הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.

ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו א, טו) ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד תנא דבי רבי ישמעאל (שמות כ, יג) לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל