אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃
A sua messe é devorada pelo faminto, que até dentre os espinhos a tira; e o laço abre as fauces para a fazenda deles.
תרגום איוב
דִי חַצְדֵיהּ כְּפִינֵי יֵיכְלוּן וּפוּלְמוֹסִין בְּמָנֵי זְיָנָא יַדְבְּרוּנֵיהּ וְיִבְזוּן לִסְטֵיסִין נִכְסֵיהוֹן: