וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בִּֽעַרְתִּ֑יהָ לֹ֖א תִּכְבֶּֽה׃
און אַלע לײַבער װעלן זען, אַז איך ה׳ האָב זײ אָנגעצונדן;זי װעט ניט פֿאַרלאָשן װערן.
מלבי"ם
וראו כל בשר שעי"ז יכירו כי אני ה' בערתיה בההשגחה, כי האש הבוערת בדרך הטבע אוכלת יבשים תחלה, ואז תכבה האש כשתגיע למקום העצים הלחים, אבל במה שבערתי הלחים תחלה הבערתיה על אופן שלא תכבה:
מצודת דוד
וראו כל בשר. בעבור חוזק התבערה ידעו כולם שמה׳ נעשה ולא במקרה ולכן לא תכבה עד תשרוף הכל: