וַיִּזְבְּח֣וּ בַיּוֹם־הַ֠הוּא זְבָחִ֨ים גְּדוֹלִ֜ים וַיִּשְׂמָ֗חוּ כִּ֤י הָאֱלֹהִים֙ שִׂמְּחָם֙ שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְגַ֧ם הַנָּשִׁ֛ים וְהַיְלָדִ֖ים שָׂמֵ֑חוּ וַתִּשָּׁמַ֛ע שִׂמְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם מֵרָחֽוֹק׃
און זײ האָבן געשלאַכט אין יענעם טאָג גרױסע שלאַכטאָפּפֿער, װאָרום זײ האָבן זיך געפֿרײט, װײַל גאָט האָט זײ דערפֿרײט אַ גרױסע פֿרײד, און אױך די װײַבער און די קינדער האָבן זיך געפֿרײט; און די שׂמחה פֿון ירושָלַיִם האָט זיך געהערט ביז אין דער װײַטן.
מלבי"ם
זבחים גדולים, פי' רבים, או ר"ל שמנים ופרים גדולים, כי האלהים שמחם שלא היה שמחה על ידי הסעודות שעשו רק שמחת אלהים עד ששמחו גם הילדים:
מנחת שי
שמחת ירושלים מרחוק. ערבובי גרסאות יש כאן י"ס שגורסים ירושלם עד מרחוק. ובספ' קדמון כתוב ירושלם למרחוק ובדפוס נפולי עד למרחוק והגירסא ההגונה אצלי ירושלם מרחוק וכזאת מצאתי ברוב מדוייקים כ"י שלפני וכן במאיר נתיב גם החכם לונזאנו הגי' כן בספרו וכתב בקדמון אין עד וכן בס"ס: