וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃
און מיכה האָט געזאָגט: אַצונד װײס איך אַז גאָט װעט מיך באַגיטיקן, אַז דער לֵוִי איז מיר געװאָרן פֿאַר אַ כֹּהן.
מצודת דוד
עתה ידעתי. כי בעוד היות בני לכהן, היה שלא כדת, כי הכהן ראוי להיות מבני לוי, אבל עתה ייטיב לי ה׳ כי היה לי הלוי לכהן, והרי הוא הכהן ממש: