הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃
האָסט געקירצט די טעג פֿון זײַן יוגנט, האָסט אים מיט בושה באַדעקט. סֶלָה.
מאירי
וימי עלומיו ר״ל ימי הנעורים הקצרת והוא משל על ימי התוקף והמלכות והוא נבואה על קוצר זמן המלכות שלא ארכו ימי מלכות בית דוד. העטית עליו בושה שאין להם פתחון פה ותשובה. או עניינו כפיתו כסות בושה ויתבייש מלהראות לבני אדם ויבא להחבא וכן אמ׳ על אורך הגלות העטית עליו בושה סלה כלומ׳ זמן ארוך.
מצודת דוד
ימי עלומיו. ימי הנערות ר״ל ימיו הטובים הקצרת והעטפת עליו בושה לעולם ר״ל זמן רב: