אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֺנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ (ס)
אפֿשר װעט דאָס הױז פֿון יהודה הערן דאָס גאַנצע בײז װאָס איך טראַכט זײ צו טאָן; כּדי זײ זאָלן זיך אומקערן איטלעכר פֿון זײַן שלעכטן װעג, און איך זאָל פֿאַרגעבן זײער פֿאַרברעך און זײער זינד.
גן נעול
"אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חושב לעשות להם, למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם" (ירמיה לו, ג). גם בכתוב זה הודיע שהגזרה על תנאי אם לא ישובו והוצרך לומר "אשר אנכי חושב". והכלל, כל הנאמר בלשון זה ענינו כמודיע דרכי ה' לבני אדם. כלומר דעו כי מדרכי חכמת ה' ומחשבותיו להעניש ולְהִפָּרַע מאנשים החוטאים חטאים כמו שאתם עושים. ומזה נשמע שאם לא ישובו ייעץ ה' להענישם, כי מחשבת ה' תקום ולא תשתנה זולתי בהשתנות המקבל וכמבואר.