אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֺנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ (ס)
אפֿשר װעט דאָס הױז פֿון יהודה הערן דאָס גאַנצע בײז װאָס איך טראַכט זײ צו טאָן; כּדי זײ זאָלן זיך אומקערן איטלעכר פֿון זײַן שלעכטן װעג, און איך זאָל פֿאַרגעבן זײער פֿאַרברעך און זײער זינד.
תרגום יונתן
מָאִים יִשְׁמְעוּן דְבֵית יְהוּדָה יַת כָּל בִּישְׁתָא דַאֲנָא מְחַשֵׁב לְמֶעְבַּד לְהוֹן בְּדִיל דִיתוּבוּן גְבַר מֵאוֹרְחֵיהּ בִּישְׁתָא וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן וּלְחַטָאֵיהוֹן: