וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ (ס)
און עזרא איז אױפֿגעשטאַנען פֿון פֿאַר דעם הױז פֿון גאָט, און ער איז אַװעק אין דער קאַמער פֿון יהוֹחנָן דעם זון פֿון אֶליָשיבֿן; און אַז ער איז געקומען אַהין, האָט ער ניט געגעסן קײן ברױט, און ניט געטרונקען קײן װאַסער, װאָרום ער האָט געטרױערט אױף דער פֿעלשונג פֿון די גלות-לײַט.
משנת ארץ ישראל
בימי בית ראשון ובראשית ימי בית שני (ספרי עזרא ונחמיה) נמנית סדרת לשכות, כולן לשכות אישיות: לשכת בני חנן (ירמיהו לה ד), לשכת גמריהו הסופר (ירמיהו לו י) ועוד. גם במקדש זרובבל היו לשכות שונות, רובן נקראו על שם הפקיד שעבד בהן: לשכת יוחנן בן אלישיב (עזרא י ו), לשכת טוביה (נחמיה יג ד). גם ברשימות הלשכות אצלנו חלק מהפקידים נקראים בשמם בנוסף לתפקידם, כגון לשכת פנחס המלביש. במקדש בית שני היו לשכות נוספות כלשכת חשאים או לשכת הכלים, שתיהן שימשו לאיסוף תרומות צדקה (משנה, שקלים פ"ה מ"ו); לשכת בדק הבית (שם) ששימשה לאיסוף כספים לבדק הבית, נושא בעל חשיבות כספית וניהולית גדולה במקדש. כן ניצבו במקדש שלושה עשר "שופרות", שהם שלוש עשרה קופות שניצבו במעגל שקוטרו אינו ברור (משנה, שקלים פ"ו מ"א, וראו פירושנו לה). שורות כאלו ניצבו מן הסתם בעזרת ישראל, בתוך התחום הניתן לשליטה והנגיש לכל עולי הרגל. ייתכן גם ששכנו בעזרת נשים. היעדר אזכור למיקומן של כל הלשכות והמתקנים הללו קשה.
אבן עזרא
וצום השביעי - אין כתוב מספר ימי החדש, והחולקים אמרו: כי הוא יום שהתענו בסוף חג הסוכות בעזרא והם תועים, כי אז התענו בעבור מעל הגולה ואין שם כתוב כי רע בא על ישראל.