Kommentar zu Dewarim 24:14
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
Du sollst einen angeheuerten Diener nicht unterdrücken, der arm und bedürftig ist, sei es von deinen Brüdern oder von deinen Fremden, die in deinem Land vor deinen Toren sind.
רש"י
לא תעשק שכיר. וַהֲלֹא כְבָר כָּתוּב? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל הָאֶבְיוֹן בִּשְׁנֵי לָאוין, "לֹא תַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר" שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר (ויקרא י"ט) "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (ב"מ ס"א):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
לא תעשק שכיר עני ואביון ידבר הכתוב בהוה שהעניים והאביונים והגרים משכירים עצמם וכן אם כסף תלוה את עמי את העני עמך (שמות כב כד) וכן לגר ליתום ולאלמנה יהיה (דברים כ״ד:י״ט) שהם העניים ברוב וכן בהרבה מקומות ידבר בהוה כמו לא תחסם שור בדישו (דברים כ״ה:ד׳) לא תחרש בשור ובחמור יחדיו (דברים כ״ב:י׳) ובספרי (תצא קמה) אמרו אם כן למה נאמר עני ואביון ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם ודרשו מגרך זה גר צדק לעבור עליו בשני לאוין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
לא תעשוק. סתם עושק הוא איזה עול בעולם או העדר פרעון מלוה. וזהו פי׳ לא תעשוק את רעך כמש״כ שם בס׳ ויקרא. אבל כאן אינו מדבר אלא בעושק שכיר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy