Kommentar zu Dewarim 29:27
וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
und der HERR verwurzelte sie aus ihrem Land im Zorn und im Zorn und in großer Empörung und warf sie in ein anderes Land, wie es heute ist'.—
פענח רזא
וישלכם וגו' ל' רבתי ומשוכה הרבה להלאה לרמוז על השלכה רחוקה גדולה של עשרת השבטים שהשליכם אחר הרי חושך ומעבר לנהר סמבטיון ששוב לא חזרו, ולכך כתיב חסר יו"ד בין ל' וכ' שעל חסרון י' שבטים ידבר, (ד"א שלכן למ"ד רבתי וחסר יו"ד לדרוש הל' לעצמה ומותר המלה לעצמו, דהיינו כי זולת הל' הוא וישכם, לומר כי עם כ"ז שיתשם ה' מעל אדמתם אעפ"כ יהו נשארים בישות וקיום ודבקים בו ית' למעלה למעלה כהמשך אות ל' כלפי מעלה ע"ד ואף גם זאת וגו', וגם להנחיל לאוהביו י"ש ושי"ש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם, וכל הקיום ודבקות בגלות החל הזה הוא בסבת וזכות הלימוד המעט שלומדים תורה בגלותם ומחזיקים בה, זהו ג"כ ל' גדולה, כלומר כי לימוד גדול, שבלא"ה לטעם זה נמשכה אות למ"ד בצורתה כלפי מעלה באלפ"א בית"א לרמז נמנו וגמרו שתלמוד גדול שמביא לידי מעשה, והנה הרמז ע"ד שדרשו ז"ל בענין קללת בלעם כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן נרמז זה גם בתוכחה ראשונה בפסוק ואף גם זאת שלכן נקט לשון זאת המורה על כנוי התורה לומר שבשבילה לא יגעל ולא ימאס, ואוי נא לנו כי חטאנו בדור השפל והבזוי הזה שלא קמה עוד בנו רוח ריח תורה ולימוד, הוא ית' ברחמיו יערה עלינו ממרום רוחו אמן, ועוד רמז שתמשך ההשלכה וגלות ארך הזמן בהמשך רב כמונו היום בגלות המר הזה, זהו למ"ד רבתי, כי ההמשך מיוחס לאות הזה ביותר מלכל זולתו, בפרט שנמשכה למעלה, כלומר לומר שיהי' ערך הארך וההמשך של השלכה זו למעלה מהשיעור ויותר מדאי כי גם עונינו רבו למעלה ראש וגו', וכל עיקר זה בסבה שכתבנו על הביטול והמיעוט בלימוד התורה שנרמזה ג"כ באות זה כנז', וכבר יש לנו עוד רמזים רבים בזה בקונטרס הזכרונות יעויינו משם אם יגמור עלינו הגומר ית' שיצא לאורה בקירוב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פענח רזא
וישלכם אל ארץ אחרת וגו', וסמיך לי' הנסתרות וגו' לומר שהקץ מכל עין נסתר ונסתם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פני דוד
Ask RabbiBookmarkShareCopy