Kommentar zu Dewarim 31:18

ואנכי הסתר אסתיר את פני: והוא לכאורה תמוה גדולה איך אפשר שהקב"ה יסתיר פניו מישראל חלילה ואיך יהיה להם חיות ותקומה כי זה כל חיותם של ישראל עם קרובו שנקראו בנים למקום אך דהנה המשל הוא למלך שעשה כמה מחיצות באחיזת עינים לפני היכלו שלא יוכלו ליכנס אליו ונסתתר שם ועשה חומות ואש ונהרות באחיזת עינים הכל לפני בניו והנה מי שהיה חכם נתן לב לדבר אך אפשר שאביו הרחמן לא יתרצה להראות פניו לבניו ידידיו אין זה כי אם אחיזת עינים והאב רוצה לנסות אם ישתדל הבן לבוא אליו ובאמת אין שום הסתרה והנה מיד כשמסר לנפשו לילך בנהר נסתר אחיזת עינים ועבר בו וכן בכל המחיצות עד שבא להיכל המלך ויש טפש שירא להתחיל לעבור המחיצות ויש שעובר המים וחוזר מפני החומות ומפני האש והנמשל ידוע והנה מי שמוסר נפשו ועובר בכל המחיצות ודוחק עצמו עד שבא אל המלך אז יבוא למעלה יותר גדול מקודם וזהו אנכי ארד עמך היינו כשתתן לב ותבין שאפילו בירידה יש גם כן אנכי היינו ההסתרה שנסתתר עצמי ממך היא גם כן לטובתך אז ואנכי אעלך גם עלה היינו שתזכה למעלה יתירה וזהו גם עלה והבן וזהו ה' ההולך עמך תמיד הן בירידה והן בעליה אז לא ירפך ולא יעזב' ותרגומו לא ישבקינך ולא ירחקינך היינו אפי' כשנסתתר לפעמים מכל מקום לא להרחיק ממך היא כנ"ל והיא שמרמז כאן ואנוכי הסתר היינו כשתתן לב להבין שאנכי היא בהסתרה אז אסתר ע"ד הדסה היא אסתר והדס מספר חיים ע"ה והיינו שאז תוכל לאור באור פני מלך חיים וזהו אסתר את פני וזהו סוד ר"ה וסוכות בתחלה בכסא היינו שיש הסתרה ואח"כ בסוכה באתרוג ובחיים בי לולב והדס שניהם מספרם חיים כנ"ל שזוכה לאור באור פני מלך חיים וכו' והמשי"ב:

ואנכי הסת"ר אסתי"ר, בגימט' אלף ושלש מאות שלשים וששה, זהו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף וגו', כלומר שיכלו כל אלה ויבא בן דוד בתחלת ל"ו, שההסתר פנים יהי' במנין הסת"ר אסתי"ר, ואמר דניאל אשרי המחכה ויגיע לכשיעברו שנים האלה, או אשרי קאי אשנת ל"ה עצמה שבה בא יבא במהרה בימינו, וא' של אסתיר הוא שימוש ואינה מן המנין וא"כ גם מספר הסתר אסתיר מכוון לזה, הרי רמז הקץ כאן וגם בכי תבא כדלעיל, ורבינו בכור שור אמר דנראה לו שהקץ הזה הוא רמוז בתשר"ק צפע"ס וכו', תשר"ק הוא אלף, צפע"ס הרי שלש מאות והוא י' שנים אחר ביאת משיח שהוא לאלף ר"ץ כדלעיל. ואז יהי' משיח כבר נמלך, זהו נמל"ך, יטח"ז הוא ל"ד, הרי אלף ושל"ד מכוון עם פסוק אשרי המחכה וגו', שכשיעברו אלף ושל"ד אז בשנת של"ה והד"ג ב"א, כלומר התענוג בא, וכמו הלאסטון ובאדג, שפי' לשון תענוג, א"נ ר"ל שהלויתן בא אז לעשות סעודה לצדיקים, ג"ן:

ע"א שילה. זה שאמר הכתוב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה (דניאל יב יב). רמזו יעקב אבינו בברכתו אלף והוא הכלל. והפרט הוא של"ה. וכן רמזו משה רבינו ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (דברים לא יח). אלף ושלש מאות ושלשים וחמש. כי א' דאסתיר טפל. כי הסתירה עיקר. ובא דניאל ופירשו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות שלשים וחמשה והם עידן עידונין ופלג עידן מועד מועדים וחצי מספרים יהיו שלש שנים ומחצה שבהם יהיה ימי הצרה וממנה יושע. אבל התחלתן אין אנו יודעין אימתי. וע"ז נאמר פתאום יבא אל היכלו (מלאכי ג א). זש"ה כי יבא שילה. פתאום יבא. ויש לומר יקהת לשון יקהל. כענין להקת נביאים (ש"א יט כ). וכה"א כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד (צפניה ג ט).