Kommentar zu Dewarim 31:17
וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
Dann wird mein Zorn an jenem Tag gegen sie entfacht werden, und ich werde sie verlassen, und ich werde mein Gesicht vor ihnen verbergen, und sie werden verschlungen werden, und viele Übel und Schwierigkeiten werden über sie kommen; damit sie an jenem Tag sagen: Sind diese Übel nicht über uns gekommen, weil unser Gott nicht unter uns ist?
בעלי ברית אברם
וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם. והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי וגו׳. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו׳. יש להתבונן מהו ביום ההוא ג׳ פעמים. וי״ל שבכאן רמז משה למה שנעשה בישראל בכל ימי הגלות כי ידוע הוא שיומו של הקב״ה אלף שנה. גם ידוע מ״ש שיתא אלפי שני הוי עלמא. והם כנגד ששת ימי בראשית וחד חרוב כנגד השבת. והנה באלף הרביעי נעשה חורבן בית ראשון ושני. ובו היו כל הד׳ גליות שגלו ישראל גלות בבל וגלות מדי וגלות יון וגלות אדום. וזה מבואר אין להאריך בביאורו. וכנגד זה היום המר שהוא אלף הרביעי נאמר וחרה אפי בו ביום ההוא. בבל. ועזבתים במדי. והסתרתי פני מהם ביון. והיה לאכול באדום. וכנגד אלף הה׳ אמר ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. כי כל האלף החמישי יצא בגלות. ובו היו כמה וכמה צרות כל מאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה. וכמו שכתב באותו מדרש (בפסיקתא). וכנגד האלף הששי אמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום וגו׳. והנה נרמז בכאן סוד הקץ שאמר דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. כמו שכתב בעל הפסיקתא הסתר אסתיר בגמטריא עולה כך ואחת יתירה. ורמז שלא יצא כל האלף הששי בגלות כי בו רמז סוד הקץ שהוא לתשועת ישראל אלא שאין אנו יודעים מהיכן מתחיל והיכן מסיים. השי״ת יראנו נפלאות מתורתו אכי״ר (הרס״ו זללה״ה):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בעלי ברית אברם
וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם. והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי וגו׳. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו׳. יש להתבונן מהו ביום ההוא ג׳ פעמים. וי״ל שבכאן רמז משה למה שנעשה בישראל בכל ימי הגלות כי ידוע הוא שיומו של הקב״ה אלף שנה. גם ידוע מ״ש שיתא אלפי שני הוי עלמא. והם כנגד ששת ימי בראשית וחד חרוב כנגד השבת. והנה באלף הרביעי נעשה חורבן בית ראשון ושני. ובו היו כל הד׳ גליות שגלו ישראל גלות בבל וגלות מדי וגלות יון וגלות אדום. וזה מבואר אין להאריך בביאורו. וכנגד זה היום המר שהוא אלף הרביעי נאמר וחרה אפי בו ביום ההוא. בבל. ועזבתים במדי. והסתרתי פני מהם ביון. והיה לאכול באדום. וכנגד אלף הה׳ אמר ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. כי כל האלף החמישי יצא בגלות. ובו היו כמה וכמה צרות כל מאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה. וכמו שכתב באותו מדרש (בפסיקתא). וכנגד האלף הששי אמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום וגו׳. והנה נרמז בכאן סוד הקץ שאמר דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. כמו שכתב בעל הפסיקתא הסתר אסתיר בגמטריא עולה כך ואחת יתירה. ורמז שלא יצא כל האלף הששי בגלות כי בו רמז סוד הקץ שהוא לתשועת ישראל אלא שאין אנו יודעים מהיכן מתחיל והיכן מסיים. השי״ת יראנו נפלאות מתורתו אכי״ר (הרס״ו זללה״ה):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פני דוד
Ask RabbiBookmarkShareCopy