Kommentar zu Dewarim 4:33

וכשהיה הדבור יוצא מפי הגבורה הוא מסובב בכל מחנה ישראל בקולות וברקים ובלפידי אש, ומזהיר אותם אנכי ה׳ אלהיך, וכששמעו ישראל אנכי ה׳ אלהיך, ולא יהיה לך, מיד אמרו למשה רבינו דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות (לקמן פסוק יט) ויאמר השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (דברים ד לג), כי הרבה פעמים דברו מלאכי השרת עם הנביאים ולא הוזקו, לפי שאי אפשר לומר כי על יד ענין אחר דבר הקב״ה. וראה מה כתיב באיוב ורעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו יד), ומה הרעם אין אדם יכול להתבונן מאין נשמע הקול, דבר אלהינו שרצה לתת תורה לעמו ולומר אנכי ה׳ אלהיך על אחת כמה וכמה, מי יכול להתבונן ולהרהר להעמיק לדעת היאך היה.

השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וכו'. יובן לפרש שבא לומר ראה כמה גדלך ונשאך השי"ת כי בא וראה השמע עם קול אלהים וכו' וא"ת שאנכי ראוי לכל המעלה הזאת ולא על חנם עשה לי כן השי"ת יען כי הקב"ה החזיר התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה ואנחנו קבלנוה ולז"א הנה אין לך בזה יתרון ואחזוקי טובא כ"כ על שקבלת את התורה אתה ולא הם יען כי אשאלך או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך וא"כ נמצא שאתה לבדך הראת לדעת כי ה' הוא האלהים וא"כ אם כל האומות לא רצו לקבלה ואתה נתרצית אין זה כ"כ פלא כי הם לא ידעו ולא הכירו גדולתו של הקב"ה כאשר ראיתם וידעתם אתם יען כי עמכם לברכם עשה כל הנסים ונפלאות ולא עשה כן לכל גוי וא"כ מה שזכיתם לכל המעלה הזאת הוא בחסדו ית':

השמע עם. בב' טעמים כי לכן שמו שני טעמים להפריש בין שתי אותיות הדומות זו בסוף המלה וזו בראשית המלה שבצדה כמו השמע עם. שלח חשך (תהילים ק״ה:כ״ח) צרר רוח (הושע ד׳:י״ט) ואזל לו (משלי כ') לדעת המכלול ויצץ ציץ או כדי להרחיב על אות הגרון כמו פוטר מים (משלי י״ז:י״ד) יקח לב. הנח לו. שניהם בהושע ד' אבל מצאנום גם בלא אותיות דומות וגם בלא אות הגרון כמו טרף כלב מברך און (ישעיהו ס״ו:ג׳) ויבן אלה (סוף הושע) גרת לץ (משלי כ"ב) וזולתם רבים. טעם הראשון בעבור היות המלה ההיא סמוכה למלה זעירא או מלעיל וטעם השני להעמיד מפני הצירי ועיין מה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח ויחזקל כ"ב על איש גדר גדר: