Kommentar zu Tehillim 96:3

ספרו. כבודו שכבד אתכם לעיני העמים שהייתם נבזים ושפלים ביניהם:

ספרו כו' אמר המשורר ע"ה הלא אמרתי השיר שתשוררו לעתיד והלא תאמרו ביני וביני בעוד שאנו בין הגוים בגלות בבל ומדי כו' מה נאמר מה נדבר ביניהם להם שיכירו גדולתו יתברך ויקלו מעלינו לזה אמר ספרו בהיותכם בגוים את כבודו ובהיותכם בכל העמים נפלאותיו והוא כי בגלות בבל לא נתפזרו בכל העמים כי אם שבבבל נמצאו עממיא כו' ז' כמו שאמרו ז"ל שהם אחשדרפניא כו' אבל בזמן מדי נתפזרו בעמים כאמרו ומפורד בכל העמים וכן באחרון ועל גלות בבל שהיו שם בין ז' גוים אמר יותר ממציאות נפלאות תוכלו לספר שהוא את כבודו יתברך שהוא כי כבוד גדול נתכבד הוא יתברך באותו גלות בין הז' גוים על ידי חנניה מישאל ועזריה וזהו ספרו בגוים את כבודו ואפשר שמה שמלת את לא קרינן הוא כי אם היינו קורין אותה היה האת מרבה גם כבוד ישראל שנעשה להם נס אך לא היה כבודם שלם כי בבחינה אחת היה להם קלון שהיו הגוים רוקקים בפניהם ואומרים להם היה לכם אלוה כזה והייתם עובדים ע"א על כן לא קרינן לה גם יתכן שבסיפור כבודו ית' בגוים לכל גם ענין דניאל בגובא דאריותא בזמן דריוש שהומלך על מלכות כשדים ועל אתון נורא שבזמן נ"נ וגובא דאריותא בזמן דריוש אמר ספרו בגוים את כבודו ועל גלות שהיו מפוזרים בכל העמים אמר שיספרו בהיותם בכל העמים נפלאותיו אשר עשה והוא כי ישראל בלי נפלאות רבה אמונתנו בה' אלהינו משא"כ הם צריך לספר ביניהם נפלאותיו יתברך למען ייראו:

בגוים, עמים. התבאר בכ''מ שעם מעולה מן גוי שמציין אומה שיש לה מלך :

ספרו - בעבור שהזכיר בגוים, על כן כל הארץ הוא ארץ ישראל.

ספרו בגוים כבודו. בספרים ישנים אין בהם מלת את לא בקרי ולא בכתיב וכן הוא במסורת סוף יושב אבל בד"ה כתוב את כבדו ועיין מ"ש בסימן פ"ו: