Quotation_auto zu Dewarim 21:23

ואמר כי תהיין לאיש שתי נשים. לפי שידוע שכשיש לאדם אשה ונושא אחרת עליה. הוא שונא הראשונה ואוהב האחרונה. וכן בכאן אם היה לו אשה ולקח יפת תואר. יאהב את האחרונה וירצה לבכר את בן האהובה שהוא בן יפת תואר. לזה אמר לא יוכל לבכר את בן האהובה. ולפי שידוע כי בן היוצא מיפת תואר. את כל הישרה יעקש וילך אחרי גלולי אמו. לזה סמך מיד כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ותפשו בו ורגמוהו וכל ישראל ישמעו וייראו. וידעו הפרי שיוצא מאשת יפת תואר. וסמך מיד וכי יהיה באיש חטא משפט מות. כמו שארז"ל שאם לא המיתוהו יצא לתרבות רעה ויתחייב משפט מות. ואמר כי קללת אלהים תלוי. לרמוז שאין ראוי לעכבו על העץ לפי שהוא זלזולו של מלך. לפי שיאמרו בן מי זה העלם וישיבו בן פלוני שנשא יפת תואר. ואולי יאמרו למה התירה תורה יפת תואר שהיא נכרית. וידוע כי משרש נחש הקדמוני יצא צפע. ופריו שרף מעופף תלוי על העץ. וזהו כי קללת אלהים תלוי. והטעם הכולל בכל האנשים הוא. ולא תטמא את אדמתך אחר שהיא ארץ קדושה:

וסמך וכי יהיה באיש חטא משפט מות. לרמוז שאין לרחם עליו ואם ירחמו עליו ויתנו לו מקום לילך אחר התאוות. סוף שיצא לתרבות רעה ויוציא אחרים לתרבות רעה עד שיהיו כופרים באל אחד. וזהו כי קללת אלהים תלוי. שהוא כמו מברך את השם. ולפי שזה עון פלילי. אמר בו חטא משפט מות. ר"ל חטא גדול שלכל הדתות יש בו משפט מות. לפי שהשכל יחייבהו. ולכן ראוי שיתלו אותו על עץ לפרסם חטאת ושחטא נגד השם. וזהו כי קללת אלהים תלוי. ועכ"ז לא תלין נבלתו על העץ ולא תטמא את אדמתך:

מעם מזבחי תקחנו למות מגיד שמבטלין עבודה מידו ויוצא ליהרג. מעם מזבחי תקחנו למות בא הכתוב ללמד על הרציחה שתדחה את העבודה. שהיה בדין ומה אם שבת שעבודה דוחתה אין רציחה דוחה אותה, עבודה שהיא דוחה את השבת אינו דין שלא תהא רציחה דוחתה, תלמוד לומר מעם מזבחי בא הכתוב ללמד על הרציחה שתדחה את העבודה. ותהא רציחה דוחה את השבת מקל וחומר ומה אם עבודה שהיא דוחה את השבת הרי רציחה דוחה אותה, שבת שעבודה דוחתה אינו דין שתהא רציחה דוחתה. לא אם אמרת בעבודה שקבורת מת מצוה דוחתה לפיכך רציחה דוחתה, תאמר בשבת שאין קבורת מת מצוה דוחתה לפיכך לא תהא רציחה דוחה אותה. אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל הרי הוא אומר לא תבערו וגו' והלא שרפה היתה בכלל ויצאה ללמד מה שרפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בית דין ואינה דוחה את השבת אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו שבת. ותהא קבורת מת מצוה דוחה את השבת והדין נותן ומה אם עבודה שהיא דוחה את השבת קבורת מת מצוה דוחתה שבת שעבודה דוחתה דין הוא שתהא קבורת מת מצוה דוחתה. לא אם אמרת בעבודה שרציחה דוחתה לפיכך קבורת מת מצוה דוחתה, תאמר בשבת שאין רציחה דוחתה לפיכך לא תהא קבורת מת מצוה דוחתה לכך נאמר לא תלין נבלתו על העץ ביום שנהרג בו יקבר. רציחה דוחה את העבודה ואין פקוח נפש דוחה את העבודה, שהיה בדין ומה שבת שאין רציחה דוחה אותה פקוח נפש דוחה את השבת, עבודה שרציחה דוחה אותה אינו דין שיהא פקוח נפש דוחה את העבודה תלמוד לומר מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב ללמדך על העבודה שאין פקוח נפש דוחה את העבודה. רבי שמעון בן מנסיא אומר ויהא פקוח נפש דוחה את השבת והדין נותן אם רציחה שהיא דוחה את העבודה עבודה דוחה את השבת פקוח נפש שהיא דוחה את העבודה לא כל שכן. מעם מזבחי תקחנו למות למות ולא לידון ולא ללקות ולא לגלות. מעם מזבחי תקחנו למות נמצינו למדים שסנהדרין בצד המזבח. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח. אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן ותהא קבורת מת מצוה דוחה את השבת מקל וחומר ומה עבודה שדוחה את השבת קבורת מת מצוה דוחה אותה מולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא מת מצוה דוחה אותה. אמר ליה רציחה תוכיח שדוחה את העבודה ואינה דוחה שבת רציחה גופה תדחה שבת מקל וחומר ומה עבודה שדוחה את השבת רציחה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה. אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל לא תבערו אש וגו'. אמר אביי השתא דאמרת אין רציחה דוחה את השבת אין רציחה דוחה את העבודה מקל וחומר ומה שבת שנדחית מפני עבודה אין רציחה דוחה אותה עבודה שהיא דוחה את השבת אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה. אלא הכתיב מעם מזבחי ההוא לקרבן יחיד דלא דחי שבת. אמר רבא אי הכי לא תהא רציחה דוחה קרבן יחיד מקל וחומר ומה יום טוב שנדחה מפני קרבן יחיד אין רציחה דוחה אותה קרבן יחיד שדוחה את יום טוב אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה. הניחא למאן דאמר נדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב אלא למאן דאמר קרבין מאי איכא למימר. אלא אמר רבא לא מיבעיא למאן דאמר קרבין דהא לא מתקיים מעם מזבחי כלל אלא אפילו למאן דאמר אין קרבין כתיב מעם מזבחי מזבחי המיוחד לי ומאי ניהו תמיד ואמר רחמנא תקחנו למות: