Quotation_auto zu Dewarim 24:15
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ (ס)
Am selben Tag sollst du ihm seine Miete geben, und die Sonne wird nicht darauf untergehen. denn er ist arm und setzt sein Herz darauf; damit er nicht gegen dich zum HERRN schreie und es Sünde in dir sei.
ילקוט שמעוני על התורה
אמר אביי כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני וכו' כדלעיל. והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזלה. אמר לך רבא שאני התם דא"ק אשר גזל ישנו כמו שגזל יחזיר. ולאביי האי אשר גזל על גזל שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו. לא תלין פעולת שכיר תנו רבנן מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה שנאמר לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. ומנין לשכיר לילה שגובה כל הכיום תלמוד לומר ביומו תתן שכרו. ואיפוך אנא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. תנו רבנן ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר איני יודע שהוא עד בקר אלא מה תלמוד לומר עד בקר מלמד שאינו עובר אלא בקר ראשון בלבד, מכאן ואילך אמר רב עובר משום בל תשהה שנאמר אל תאמר לרעך ושוב ומחר אתן ויש אתך. כל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה שמות משום בל תגזול ולא תעשוק רעך לא תלין ולא תעשוק שכיר ולא תבוא עליו השמש ועשה ביומו תתן שכרו וכו', הני דאיכא ביממא ליכא בלילא והני דאיכא בלילא ליכא ביממא, אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ולך תהיה צדקה. מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו [ואוצרות אבותיו] בשני בצורת, חברו עליואחיו ובית אביו ואמרו לו אבות אבותיך גנזו אוצרות ואבותיך הוסיפו עליהן ואתה מבקש לבזבזן, אמר להן אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר שנאמר ולוקח נפשות חכם, אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר ולך תהיה צדקה, אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם בא שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך (כתוב בישעיה ברמז ק"ט). לא תעשוק וביומו תתן שכרו (כתוב ברמז תר"ו ותר"ז ותר"ח):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
לא תעשוק, מכלל שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, גרדי וסורק מנין, תלמוד לומר לא תעשוק מכל מקום, אם כן למה נאמר עני ואביון, ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם. מאחיך ולא מאחרים. או מגרך זה גר צדק, (מלמד שעובר עליו בשני לאוין, ר' יוסי בר ר' יהודה אומר) [בשעריך זה גר תושב, א"ל אלא שכר אדם מנין לרבות שכר בהמה וכלים תלמוד לומר בארצך כל שבארצך מלמד שכולן עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי בר"י אומר גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין. בהמה וכלים אין בהם אלא] משום בל תעשוק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy