Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 26:13

וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃

dann sollst du vor dem HERRN, deinem Gott, sagen: 'Ich habe die heiligen Dinge aus meinem Haus entfernt und sie auch dem Leviten und dem Fremden, den Waisen und der Witwe nach allem gegeben, was du mir geboten hast. Ich habe keines deiner Gebote übertreten und sie auch nicht vergessen.

צרור המור על התורה

אחר שפירש דין הביכורים הראויים לכהן. פירש דין המעשרות הראויים ללוי. ואמר כי תכלה לעשר וגו'. וכמו שהביכורים הצריך הודאה. כן הצריך בכאן ואמר ואמרת לפני ה' אלהיך ביערתי הקדש מן הבית. לקיים מצותך כי לא הייתי רוצה לבערו מן הבית. אלא שישב שם עד עולם להתקדש בקדושתו ולברך לחמי ומימי. וזהו ככל מצותיך אשר צויתני. לא עברתי ממצותיך לעבור על דבריך דרך עבירה ומזיד. ולא שכחתי בשוגג. אלא עשיתי מצותיך בלב שלם ובשמחה. וזה שאמר לא אכלתי באוני ממנו. רוצה לומר בעצבון ובאנינות כמו בן אוני. כי הנותן מתנותיו בעין צרה או בעצבון אינן מתנות. וכן לא ביערתי ממנו בטמא. שזה רמז אל יצה"ר שנקרא טמא. והרצון בזה שלא שמע על יצה"ר שאומר לו שלא יפריש מעשרותיו אלא שיתנם לבני ביתו שהם עניים. כמו שאמרה תורה את העני עמך. ולא נתתי ממנו למת. הוא גם כן רמז על יצה"ר שנקרא חלל רשע. ועל שמו נקראו הרשעים בחייהם מתים. לפי שאין שומעים בקול ה' אלא לקול יצה"ר. ולכן אמר בכאן שמעתי בקול ה' אלהי. ולא לעצת הבליעל הנקרא מת. והוא בכלל ודורש אל המתים. ואלו השלשה שבפסוק זה. תמצאם רמוזים במשנת אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. שהוא כנגד לא אכלתי באוני ממנו. ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו. הוא כנגד ולא נתתי ממנו למת. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו. הוא כנגד ולא ביערתי ממנו בטמא. שהוא יצה"ר שמטמא האדם במעשים רעים. ובעת החטא הוא שעת קלקלתו. ואם לבני אדם אין ראוי להתנהג באלו המדות. כל שכן לפני מלך מלכי המלכים. ובפירוש מסכת אבות הארכתי בזה. ואולי שרמז בזה האריכות שלא נמנע לעשות המצוה לשום סבה מהסבות שבהם האדם נמנע. לפעמים האדם נמנע במזיד או בשוגג. וכנגדם אמר לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. ולפעמים האדם נמנע מצד עצבון או מצד טומאה שקרה לו בגופו או מצד מת שמת לו. וכנגדם אמר לא אכלתי באוני ולא ביערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. שמעתי בקול השם אלהי עשיתי ככל אשר צויתני. ולא עצרני הגשם ולא שום סבה מהסבות הנזכרות. ורמז בזה גם כן שעשה כל זה לשם שמים לשמוע בקול השם. ולא לתכלית יוהרא וגאוה. ולא לתכלית שיצילני השם ממקרי הזמן ומעצבונו וטומאתו. ולא לתכלית שיציל השם בני ולא ימותו מת מהם. וזהו לא אכלתי באוני ממנו. ולא ביערתי ממנו בטמא. ולא נתתי ממנו למת. שמעתי בקול ה' שהוא אדון גדול. וראוי לעבדו בשביל מעלתו והויתו ויכלתו. וזהו ה' אלהי. ולא בשביל סבה אחרת. ואחר שאני לא עשיתי המצוה בשביל שום סבה מהנזכרות. ולא לתכלית גמול זה העולם. השקיפה ממעון קדשך. ובעבור קדושתך ברך את עמך ישראל. אחר שהם עמך ונחלתך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers