שם משמואל
קדושים תהיו פרשה זו נאמרה בהקהל, הענין דמצד הכלל יכולין להיות קדוש, לא איש פרטי מצדו וכ"ק זקני האדמו"ר הגדול זצוקלל"ה מקאצק אמר בזה"ל איך יכולין להיות קדוש, אך מצד כי אני ד' אלקיכם, עכ"ל הטהור, והכוונה דמצד שיש בכל ישראל חלק אלוק ממעל, ע"י כן מגיעין לקדושה, וז"ש דבר אל כל עדת בנ"י, מצד הכלל כנ"ל, וכל כמה שאדם מקרב א"ע להכלל, כמו כן מקבל הקדושה, ושבת הוא רזא דאחד ונעשין כולם כלל אחד, וזה הוא כמקבלי מתן נחליאל שאז נאמר לישראל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש:
שם משמואל
דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תהיו, לכאורה יפלא איך שייך לומר לכל עדת בני ישראל שיהיו קדושים, מה שהוא מעלה אפי' לגדולי ישראל כי לאו כל אדם זוכה לכך שיקרא קדוש, ובאשר שזה הוא מצות עשה לכל אחד ואחד נראה שכל איש ואיש יהי' מי שיהי' יכול להיות קדוש וזה פלא, ונראה דהפי' הוא דכל אחד ואחד לפי מה שהוא מצוה עליו שיפריש ויבדל ממה שהוא עומד בו, ובאמת כי הקדושה שלפשוטי העם, לא נחשב לאנשי המעלה מאומה כמובן, ומ"מ לאיש כזה שהוא מבדיל עצמו מהחומריות שנחשב אצלו לחומריות הוא אצלו קדושה, ולאנשי המעלה עדיין אין זה קדושה כלל, והוא צריך להבדיל עצמו גם ממה שהוא בתמידות, אף שלגבי הפשוטים התמידות שלהם הוא להם לקדושה גדולה, הכלל שהוא מצוה כוללת, אך לכל אחד ואחד יש קדושה אחרת מה שאין לזולתו, כי כל איש צריך להתקדש ממה שטבעו נוטה לזה:
שם משמואל
קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם, יש להבין מה נתינת טעם הוא זה וכי בשביל שהש"י הוא קדוש יתחייב שכולם יהיו קדושים, והלוא הש"י אלקי כל הארץ יקרא ואין מתחייב מזה שכל הארץ יהיו קדושים, וכמה וכמה הדרגות שיש בבורא ואין בנברא, וזקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק אמר בזה הלשון, וכי האיך יכול בו"ד להיות קדוש אלא מחמת כי קדוש אני ה' אלקיכם, עכת"ד והדברים צריכין פירוש וכבר דברנו מזה, ונראה עוד לומר דהנה בהקדמת פרשת עריות שבפרשת אחרי דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם, כמעשה ארץ מצרים וגו' וברש"י אני שאמרתי בסיני אנכי ה' אלקיך וקבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזרותי, ויש להבין שזה שייך בכל מצוה ומצוה ולמה לא הקדים לכל מצוה ומצוה אני ה' אלקיכם, עוד ברש"י שם ר' אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא לפיכך בא עליהם בגזרת אני ה' אלקיכם דעו מי גוזר עליכם דיין להפרע ונאמן לשלם שכר, ויש להבין שהתיבות "דעו מי גוזר עליכם" נראו מיותרות, ובקיצור הו"ל לומר אני ה' אלקיכם דיין להפרע ונאמן לשלם שכר, וכמו בריש עשרת הדברות שכתיב וידבר אלקים פירש"י דיין להפרע ולא הוסיף לאמר דעו מי גוזר עליכם: