Quotation_auto על ויקרא 19:2

זהו שאמר הכתוב ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה הוא מתקדש בעולמי בצדקה שהוא מלמד על ישראל שנאמר אני ה' מדבר בצדקה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אני מתקדש בכם שנאמר כי בראותו ילדיו וגו'. וכן הוא אומר ישראל אשר בך אתפאר. אתם מתקדשים בי ואני מתקדש בכם שנאמר קדשים תהיו כי קדוש אני, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עד שלא בראתי אתכם היו מלאכי השרת מקלסין ומקדשין אותי בכם והיו אומרים ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם, כיון שנברא אדם הראשון אמרו זה הוא שאנו מקלסין אותך בשמו א"ל גנב הוא שנאמר ותאכל מן העץ וגו'. בא נח א"ל זה הוא א"ל שכור שנאמר וישת מן היין. בא אברהם א"ל זה הוא. א"ל זה גר הוא בא יצחק א"ל זה הוא א"ל זה אוהב שונאי בא יעקב אמר להם זה הוא וכן הוא אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל ונקרא ישראל על שמו. על זה נאמר ישראל אשר בך אתפאר. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הואיל ונתקדשתם לשמי עד שלא בראתי אתכם היו קדושים כשם שאני קדוש שנאמר קדושים תהיו כי קדוש אני. משל למה הדבר דומה למלך שקידש אשה אמר לה הואיל ונתקדשת לשמי אני מלך ואת מלכה כשם שהוא כבודי כך הוא כבודך למה שאת אשתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך קדש לי ישראל שנאמר לך אל העם וקדשתם קדשם בא הקדוש ברוך הוא ואמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש למה כי קדוש אני אף אתם תהיו קדושים שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל וגו' קדושים תהיו:

כי תשמע בקול ה'. מכאן אמרו התחיל אדם לשמוע קימעא סופו לשמוע הרבה. לשמור את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה. לעשות הישר בעיני ה' זה שאמר רבי ישמעאל הישר בעיני שמים. בנים אתם (כתוב ברמז תתמ"א). ראה שחבב הקב"ה את ישראל יותר ממלאכי השרת. כיצד נקראו העליונים מלאכים ונקראו ישראל מלאכים שנאמר ברכו ה' מלאכיו. קרא לעליונים קדישין שנאמר ומאמר קדישין שאילתא וישראל קדושים ואמרת אליהם קדושים תהיו. ומי חביב יותר מי שהקב"ה ביניהם שנאמר אלקים נצב בעדת אל. נקראו העליונים עומדים שנאמר שרפים עומדים ממעל לו וישראל נקראו עומדים שנאמר אתם נצבים היום, ומי חביב יותר מי שהקב"ה משבח עמידתו שנאמר כן יעמד זרעכם ושמכם, וכתיב זאת קומתך דמתה לתמר נקראו העליונים אלקים ויראו בני האלקים את בנות האדם וישראל נקראו אלקים אני אמרתי אלקים אתם. נקראו העליונים בנים ידמה לה' בבני אלים וישראל נקראו בנים בני בכורי ישראל. ומי חביב יותר מישראל שהן עמוסין מן הקב"ה שנאמר העמוסים מני בטן, ואומר בנים אתם לה' אלקיכם. זה שאמר הכתוב אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה, אתה מוצא בשעה שהיו ישראל במדבר היו מעוטפין בענני כבוש ובעמוד האש והיו אומות העולם נבהלין מי הן אלו שכל מעשיהם באש מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן. והקב"ה משיבן מקוטרת מר ולבונה וגו', יש להן יתידות טובות להתלות עליהן, יש להן זכות אבות, מקוטרת מר, מה עסקו של מר זה אינו מודיע ריחו הטוב אלא באש, אף אברהם אימתי הודיע מעשים הטובים כשירד לכבשן האש. ולבונה זה יצחק, מה לבונה זו נתנת על גבי המזבח שנאמר ונתן עליה לבונה, אף יצחק נתקרב על גבי המזבח. מכל אבקת רוכל זה יעקב, מה עסקה של אבקת רוכל יש בה כל דבר ואינה חסרה כלום, אף יעקב לא היה חסר כלום, כהנים עמדו ממנו, לוים עמדו ממנו, מלכים עמדו ממנו, נביאים עמדו ממנו. אמר ר' יודן בר רבי שלום א"כ יאמר מכל קופת רוכל מהו אבקת לשון ויאבק איש עמו, אמר דוד (למה) [ה'] אמר אלי בני אתה, אתה מוצא כתוב כי ה' אלקיך אש אכלה, לפיכך אף ישראל כל מעשיהן באש שהן בנים של הקדוש ברוך הוא שנאמר בנים אתם לה' אלקיכם: