שם משמואל
הנה נא הואלתי ואנכי עפר ואפר, ויש לדקדק מה ענין ואנכי עפר ואפר לכאן, והספורנו כתב ולא ירדתי עדיין לסוף כוונת דברי תשובתך, ונראה עוד לפרש בפשיטות שאמר אברהם כלפי שאמר לו הש"י שיבא אותם בדין, טען הנה גם אני הייתי ראוי להיות עפר ואפר לולא רחמיך אשר עמדה לי לפנים משורת הדין, א"כ כך הוא מדת טובך מעולם לרחם אעפ"י שאינו כדאי, א"כ היתכן שתשחית וכו', ובזה מיושב מה שאמר זה בתפלה השני' ולא בתפלה הראשונה, כי בראשונה ביקש למצוא זכות בדין, השופט כל הארץ לא יעשה משפט, ולא הי' מקום למאמר אנכי עפר ואפר רק בשני' שביקש רחמים גמורים אתה צדיקו של עולם תצטרף עמהן, א"כ בא מאמר זה, ובזה תוכחת מוסר לכל איש לבל יתיאש מלהתפלל אף שמצא את עצמו שאינו כדאי, מ"מ יאמר לנפשו הלוא חטאתי עויתי פשעתי לפניך הש"י מיום היותי על האדמה, ומ"מ רחמיך הרבים עמדה לי א"כ כן מדתיך עמי מעולם לרחם אותי אעפ"י שאיני כדאי, עשה גם היום עמי ושמע תפלתי: