שם משמואל
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק, ברש"י למה איחר מלהראותו מיד כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום ונטרד דעתו וכו', אך מספר שלשת ימים יש להתבונן למה דווקא שלשה ימים ולא שנים ולא ארבע, ונראה דהנה כתיב בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים הי' מתן תורה, ובמדרש כמו הגיורת שצריכה להמתין שלשה ירחי הבחנה, ובמהר"ל שיציאת מצרים הוא היציאה מהחומר ועד שלשה חדשים הי' נשאר אצלם ממהותם הקודמת, אלא בהפסק מספר שלשה חדשים נעשו נבדלים לגמרי, כי חודש הראשון מצורף אל לשעבר והשלישי על להבא והאמצעי הוא המבדיל ומפריד ביניהם, וזה עצמו הוא טעם הגיורת בג' ירחי הבחנה כדי שתבדל ממהותה הקודמת לגמרי, עכ"ד:
שם משמואל
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, ברש"י למה איחר מלהראותו מיד כדי שלא יאמרו הממו וערבו פתאום וטרף דעתו ואלו הי' לו שעות להמליך אל לבו לא הי' עושה עכ"ל ויש להתבונן הני שלשה ימים מה עבידתייהו ולמה לא סגי לי' בשנים או להוסיף על שלשה, וכבר דברנו מזה: